Page 76 - 26422

‫‪ 76‬׀ מיה שרידן‬

‫לרגע רק הבטנו זה בזו‪ ,‬ולפתע הבנה הפציעה בעיניה‪ .‬היא‬
‫עצמה את עיניה לרגע ואז פקחה אותן‪ .‬״אה‪.‬״‬

‫״אני אחזור מאוחר יותר אחר הצוהריים‪ .‬אם לא‪ ,‬ג׳וש ייקח‬
‫אותך איתו לבוגוטה‪.‬״‬
‫״אם אתה לא?״‬

‫נשפתי‪ .‬״אני מאמין שאחזור‪ ,‬אבל תמיד ישנה תוכנית חלופית‪.‬״‬
‫היא פתחה את פיה לדבר‪ ,‬ואז סגרה אותו ופשוט הנהנה‪ .‬היא‬
‫נשכה את שפתה התחתונה היפה ולמשך רגע אחד מטורף שקלתי‬
‫לנשק אותה לפני צאתי‪ .‬היא ודאי הייתה מאפשרת לי‪ ,‬חושבת שאני‬
‫יוצא לקרב — וזה לא היה לגמרי לא מדויק‪ ,‬אף שלא ראיתי בחיסול‬
‫שלושה או ארבעה אפסים לא מאורגנים קרב רציני‪ .‬אבל לא רציתי‬
‫שהיא תנשק אותי רק כי היא מרגישה שהיא חייבת‪ .‬ולא רציתי‬
‫לנשק אותה ולעזוב‪ .‬אוף‪ ,‬פאק‪ .‬אסור לי לחשוב על לנשק אותה‬

‫בכלל‪.‬‬
‫המשכתי להסתכל עליה כשנשכה את שפתה עד שאחרי רגע‬

‫היא נשמה עמוק‪ ,‬פגשה את מבטי ואמרה בפשטות‪ ,‬״לך‪.‬״‬