Page 205 - HALACHA
P. 205
מלבן תלאכמ הלכה
יומית
ה אדר ב'
סחיטה של בגד מלוכלך או נקי
.איאסור לסחוט בגד מלוכלך הספוג במים נקיים ,אף על פי שבסחיטה אינו
יוצא כל הכתם הבלוע בו ,מכל מקום הואיל ועל ידי הסחיטה יוצא חלק
מהכתם הבלוע בו ,עובר במלאכת מלבן]כ[ ,ואין חילוק בין בגד מלוכלך
שספג מים נקיים לבין בגד מלוכלך שספג מים מלוכלכים ,ובין בגד נקי
שספג מים מלוכלכים ,ובין בגד נקי שספג מים נקיים]אכ[ ,בכל ענין אסור
לסוחטו משום שהוא מתנקה קצת מהלכלוך ,ולכן כשנשפך מים על
השולחן וסופגן במטלית נקיה יש ליזהר שלא יבוא לידי סחיטה ,וצריך
שישאר חלק יבש במטלית שבו יחזיק ולא יסחט]בכ[ ובטלית המיוחדת
לכך אין חשש סחיטה]גכ[ .
סחיטה של נייר טישו שספג מים
.ביאסור לסחוט נייר טישו שספג מים ,על כן כשסופג בטישו משקה שנשפך,
יש ליזהר שמקום אחיזתו ישאר יבש כדי שלא יבא לידי סחיטה וכנ"ל]דכ[ .
]כ[ רמב"ם הלכות שבת פרק ט' הלכה י"א וז"ל "והסוחט את הבגד עד שיוציא המים שבו הרי
זה מכבס וחייב ,שהסחיטה מצרכי כיבוס היא כמו שההגסה מצרכי הבשול" ,משנה ברורה
שם ס"ק ט"ל.
]אכ[ מפני שהמים שנספגו בו נידונים כמו לכלוך וכשסוחט הם יוצאים.
]בכ[ כדין ספוג בסימן ש"כ סעיף י"ז שאם יש בו בית אחיזה מותר לקנח בו.
]גכ[ משנה ברורה סימן ש"א ס"ק קע"ב ובכף החיים ס"ק פ"ח ,צ"ג ,שבמטלית המיוחדת לכך אין
חשש סחיטה.
]דכ[ עיין ארחות שבת חלק א' עמוד ת"ב סעיף מ"ז ובהערה פ"ב.
רד
