Page 12 - 23322

‫נעמה סגל‬

‫על כל אותם זוגות הנושאים תיקייה עבה ומהוהה‪ .‬הנשים בדרך כלל‬
‫בכו‪ ,‬הגברים בדרך כלל רגזו‪ .‬היינו אז מלאי תקווה ואמונה שהתיקייה‬

‫שלנו תישאר דקה לנצח‪.‬‬

‫תיקיית האימוץ עברה ידיים ודיונים בין החדרים השונים וארונות‬
‫הפח בשירות למען הילד‪ .‬מדי פעם פתחנו אותה כדי לרענן ולעדכן‬
‫את טופס הציפיות שלנו‪ ,‬כאילו הרכבנו מחדש את הילד המיועד‪,‬‬
‫כמו בספרי הפעוטות המחולקים‪ ,‬שבהינף דפדוף ניתן לשנות את‬
‫לבושו של הילד המצויר‪ ,‬את נעליו או את פרצופו‪ .‬הסכמנו לעוד‬
‫ועוד סעיפים‪ ,‬ובלבד שנהיה להורים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬היא חזרה ללוקר‬
‫האפור‪ ,‬הצמוד לקיר הימני‪ ,‬שמכיל בתוכו עוד עשרות תיקיות דומות‪,‬‬
‫חלקן בצבע ירוק‪ .‬חלקן בצבע אדום‪ .‬או ללוקר אחר עם תיקיות דומות‬
‫בחדר אחר בשירות למען הילד‪ .‬התיקייה מחכה שם‪ ,‬צופנת סוד‬
‫שאנחנו יודעים רק את חלקו‪ ,‬ויושבות הבניין יודעות את רובו‪ ,‬ואולי‬
‫בבוא היום הבנות שלנו יסתקרנו ויהיו להן האומץ והחוזק הנדרשים‬
‫כדי לפתוח אותה ולקרוא במו עיניהן את הביוגרפיה שלהן‪ :‬מי היו‬
‫האימהות שלהן‪ ,‬מדוע לא יכלו לגדל אותן‪ .‬אולי יחכה להן פתק מהן‪.‬‬
‫אולי יחכה להן פתק מאח או מאחות‪ .‬אולי העובדת הסוציאלית תהיה‬
‫נחמדה אליהן ותציע להן משהו לשתות‪ ,‬תציע להן לשבת‪ .‬תחזיק להן‬
‫את היד‪ .‬ואולי לא יחכה להן בתיקייה שום דבר מלבד עובדות יבשות‪.‬‬
‫טופס שמישהי הקלידה עם הסיפור על תחילת החיים שלהן‪ ,‬ופרטים‬
‫אישיים של האמא הביולוגית מחוקים בטוש שחור ומצולמים במכונת‬
‫זירוקס‪ ,‬כדי שלא תהיה אפשרות למשש עם האצבע או להעמיד את‬

‫הדף כנגד השמש בניסיון להבין מה הם הפרטים שהוא מכסה‪.‬‬
‫כשהחלטתי שאני לא ממשיכה עם טיפולי הפוריות‪ ,‬ביקשתי לקבל‬
‫את תיקיית הפריון שלי‪ .‬נראה לי אך טבעי שתכולת התיקייה שייכת לי‪:‬‬
‫טבלת הורמונים ארוכה שקיבלתי‪ ,‬רשומות על עשרות הביוצים שלי‪,‬‬
‫תצלומי רחם שחור־לבן ארוכים שנפלטו ממדפסת האולטרסאונד‪,‬‬
‫פענוח בדיקת ההיסטורוסקופיה‪ ,‬מספר הביציות ששאבו לי‪ ,‬מספר‬

‫‪12‬‬