Page 16 - 23322
P. 16
נעמה סגל
למעט מקרה הכלב השחור הבינוני .לרגע חשבנו שסיפורו נחשף,
כשיצרו איתנו קשר בני משפחה בטענה שהוא הכלב שלהם .הם סיפרו
שהוא היה גור ,שהוא קפץ להם מהאוטו בנסיעה לפתח תקווה ונעלם,
וכנראה התגלגל לידי הכלבייה בהרצליה .על פי התמונות שפירסמה
הכלבייה ,טענו ,זה בטוח הוא .אני זוכרת שחשבתי לעצמי שהמראה של
הכלב השחור הבינוני איננו מיוחד ,ושהוא נראה כמו רבים מהכלבים
השחורים הבינוניים .הם הגיעו לביתנו בהרכב מלא :אב ,אם ובתם,
מקולחים ,מסורקים ומדיפים ריח טוב ורענן .אב המשפחה התרגש
כשהוא ראה את הכלב ,הוא חייך ורכן לכיוונו ,אבל הכלב נהם עליו
וחשף את שיניו .בני המשפחה לא אמרו נואש ,והחליטו להישאר עוד
קצת כדי לראות אם הכלב ייזכר בהם ויתרכך .הם התיישבו כדבוקה
צפופה אחת על הספה בסלון וניסו להיות נינוחים ,אבל הכלב נהם
עליהם .הם הלכו ביחד לשירותים ,כי הילדה ביקשה "פיפי" ,והכלב
נבח עליהם .בשלב מסוים מרוב מתח ונביחות הכלב הקיא ליד הרגל
של האישה.
"גם אם זה הוא ",אמר לי אב המשפחה כשהם קמו ללכת" ,הוא
מאוד השתנה ".הם הלכו ,הכלב נבח עליהם ונשאר איתנו.
למרות שאהבתי את הכלב שלנו ודאגתי לו דאגה רבה ,חשתי לרגע
הקלה מסוימת מהמחשבה שאולי יש סיכוי שאותה משפחה תיקח
אותו חזרה לביתם.
הרצון שלי להושיע חיות פצועות התחיל לגמרי במקרה סביב גיל .26
באותם ימים יצא לי לשמור לא פעם על הכלבים של אחותי הגדולה,
כשהיא ובעלה נסעו לסופי שבוע או לשבועות שלמים (המנהג
הזה ,שאשמור לה על היונקים שנמצאים תחת חסותה ,נמשך גם
כשנולדו ילדיה ,והיא ביקשה ממני לשמור גם עליהם כשהיא ובעלה
נסעו) .באחת הפעמים שבהן הופקדתי לשמור על הכלבים שלה:
כלב אחד גדול ,נמוך וכבד מסוג בסטהאונד וכלב שני אפור ובעל
מראה אתלטי מסוג ויימרנר — השתחרר הכלב האפור וירד במדרגות
16
