Page 23 - 23322
P. 23
איך להיות אמא מאמצת
ולטפל בהם .את היית תינוקת טובה וחמודה .האישה שילדה אותך
רצתה לטפל בך אבל לא יכלה [ ]...ואז אבא ואמא באו ואמרו ,אנחנו
יכולים ורוצים לטפל בך .אבא ואמא יודעים לטפל בילדים ובתינוקות.
וקיבלנו אותך ,ומיד אהבנו אותך מאוד .וטיפלנו בך...
ואז האישה שילדה אותך ,כשעוד היית תינוקת ,אמרה ,אני רוצה
להיפגש עם בתי .אני רוצה להצליח לטפל בה .ואז אבא ואמא הביאו
אותך להיפגש עם האישה שילדה אותך [ ]...הם לא ראו את האישה,
את נפגשת איתה (והאישה היה לה שיער ארוך ,והיא החזיקה אותך על
הידיים ודיברה איתך).
אבל אז הרופאים של האישה גילו שהיא לא יכולה .בגלל שהיא
מאוד חולה היא לא יכולה לטפל בתינוקות ובילדים .והם החליטו
שלא תיפגשו יותר .ואבא ואמא יהיו ההורים שלך ,ותמיד הם יטפלו
בך.
אבא ואמא — הם לא חולים במחלה שבגללה אי אפשר לטפל
בילדים .תמיד הם יודעים לטפל .ותמיד הם ההורים שלך .גם כשהם
כועסים ,הם יודעים לטפל .ותמיד יהיה לך את אבא ואמא שיטפלו,
ישחקו ,ייתנו לך אוכל…"
"אני מפחדת שיגיע יום ובתי תכעס עליי ",אמרתי לפסיכולוגית
בפגישתנו שלאחר שליחת המייל" .אני מרגישה שלקחתי אותה .שלא
היתה לי זכות לקחת אותה ממי שילדה אותה".
"את לא לקחת אותה .את קיבלת אותה ",היא ענתה לי" .זה כתוב
במייל".
התשובה הזאת הניחה את דעתי לזמן־מה ,אך עד מהרה תחושת
האשמה חזרה לכרסם בי .נכון שלא אני מי שקבעה שאמא שלה לא
כשירה להיות הורה ,נכון שלא אני מי שהוציאה אותה מחיק אמה,
אבל אני לא יכולה להתעלם מכך שאני הייתי ועודני חלק משרשרת
האימוץ .שותפה לביצוע החלטת המדינה להוציא את בתי מביתה
ולמסור אותה למשפחה אחרת .אני ויואב רצינו אותה לעצמנו ,היינו
23
