Page 27 - 23322

‫איך להיות אמא מאמצת‬

‫שעמדנו בתור הארוך של משרד הפנים בנתניה כדי לרשום אותה‬
‫בתעודת הזהות שלנו‪ .‬כשהגיע תורנו והגשנו לפקיד את צו האימוץ‬
‫החתום על ידי בית המשפט‪ ,‬הוא הרים את גבותיו‪ ,‬זז בכיסאו באי־‬
‫נוחות‪ ,‬גרר אותו לאחור‪ ,‬ובחיוך מתנצל הלך להתלחשש עם פקידה‬
‫אחרת ליד המדפסת‪ .‬אז ביקש מאיתנו להתלוות אליו‪ ,‬יצא מהתא שלו‬
‫ברוב טקס והוביל אותנו לחדרה של המנהלת‪ ,‬שם הראה לה את צו‬
‫האימוץ‪ .‬מנהלת הסניף‪ ,‬שכירסמה מיני מקופלת‪ ,‬מיהרה להתפנות‬

‫אלינו והציעה לבתי ממתקים מסלסילת השי שקיבלה‪.‬‬

‫"נכון אנחנו אומרים לך הרבה פעמים‪ :‬איזה כיף שאימצנו אותך‪,‬‬
‫ושזה היה היום המאושר בחיינו? את יודעת מה זה אומר שאימצנו‬
‫אותך?" היא הפסיקה לקפוץ על המיטה‪ ,‬הביטה בי‪ ,‬ואני אחזתי בדף‬
‫שעליו הדפסתי בפונט גדול את הגרסה הסופית של הטקסט שמאז זכה‬

‫לכותרת "סיפור האימוץ"‪ ,‬ודיקלמתי אותו בפניה‪:‬‬
‫"פעם היתה אישה שילדה אותך‪ ,‬ולאישה הזאת היתה בעיה מאוד‬
‫גדולה‪ ,‬ולמרות שהיא מאוד רצתה‪ ,‬היא לא יכלה לגדל ילדים‪ .‬היא לא‬

‫יכלה לגדל תינוקות‪ .‬היא מאוד רצתה‪ ,‬אבל היא לא יכלה‪.‬‬
‫ואת היית תינוקת חמודה מאוד וטובה מאוד‪ ,‬ותינוקות צריכים‬
‫שיטפלו בהם וצריכים שיאכילו אותם‪ ,‬ובגלל שהאישה שילדה אותך‬

‫לא יכלה לטפל בתינוקות‪ ,‬חיפשו הורים שיגדלו אותך‪.‬‬
‫ואז מצאו את אבא ואמא‪ ,‬ואנחנו קיבלנו אותך ואנחנו נגדל אותך‬

‫לכל החיים‪".‬‬
‫"לתמיד־תמיד‪ ",‬יואב הוסיף וחיבק אותה‪ ,‬ושנינו הבטנו אחד‬
‫בשני וחשנו הקלה עצומה‪ .‬לא חשבנו אז שזאת תהיה פיסת המידע‬
‫הראשונה שנצטרך למסור מתוך פיסות רבות שיימשכו עוד שנים‬
‫ארוכות‪ ,‬כנראה עד בגרותה או עד שלא יהיה בידינו עוד מידע שטרם‬

‫העברנו לה‪.‬‬
‫"כל פעם בהתאם לגיל‪ ",‬אמרה לנו העובדת הסוציאלית הוותיקה‬
‫בעלת השיער האדום ונעלי הפלטפורמה הירוקות בסדנת "הכנה‬

‫‪27‬‬