Page 94 - 23322
P. 94
15
סתימת פיות עם וושיטייפ
יואב נכנס הביתה ושאל אותי איך היה בביקור אצל הרופאה.
אלמלא היה שואל ,כנראה לא הייתי מוציאה מהתיק את סיכום
הפגישה המודפס ולא הייתי מגלה שכל הדרמה הגדולה שהתרחשה
בחדרה של הרופאה תועדה בהקלדה" :בבדיקה :נראית כפי גילה.
מסודרת בהופעתה [ ]...ככל שהתחלנו לדבר על הקשיים ,היא נכנסה
לחרדה ,התפרצה ,ניסתה להדביק לאמא פלסטר על הפה על מנת שלא
תדבר עליה דברים .האמא היתה צריכה להרגיע אותה .ציינה כי היה
לבתה יום קשה והיא חוותה הרבה אכזבות".
מה שבעיני רוחי היה לקטסטרופה גדולה ,תואר בתמצות פרגמטי
של חמישה משפטים ,שבאופן משונה הקל עליי .לא הייתי ערה
כלל לפעולת ההקלדה של הרופאה תוך כדי האירוע ,כי בזמן שהיא
הקלידה ,אני חוויתי את הדרמה על גופי וגופה של הילדה שלי.
בעיניים שלי זה נראה בערך כך :בתי נכנסה לחדר הרופאה,
הראתה לה את המחברת הפרוותית שקיבלה מחברתה יום קודם ,את
עט החד־קרן הצמרירי שקניתי לה ,נייר דבק כחול קטן (וושיטייפ) עם
איורים של מכונית שהגיע בצנצנת מלאה בעוד סרטי נייר דבק קטנים
וצבעוניים כמוהו .הרופאה הביעה עניין מסוים לזמן קצר ,ואז פנתה
אליי בשאלות כמו :איך היא בבית ספר? יש לה התפרצויות בכיתה?
היא עם סייעת? ואולי עוד כמה שאלות שנקטעו כשבתי צעקה עליה:
"תפסיקי לשאול את אמא שלי את כל השאלות האלה!" וכשעמדתי
94
