Page 104 - 4422
P. 104

‫אן מ׳ מרטין‬

                      ‫"אוי‪ ,‬לא! אל תבכי!" קראה קריסטי‪.‬‬
‫מרי אן קפצה והתיישבה ליד סטייסי‪ .‬היא לא יכולה לראות‬

                                              ‫אנשים סובלים‪.‬‬
‫הטלפון צילצל‪ ,‬ועניתי‪ .‬זה היה מר ויליס מהמשך הרחוב‪.‬‬

                                ‫שמרתי על הילדים שלו פעם‪.‬‬
‫"כן?" אמרתי‪" .‬שבת הקרובה? בטח‪ ,‬בטח‪ ...‬שמונה בערב‪...‬‬

         ‫בטח‪ .‬אני אגיע‪ ".‬ניתקתי ורשמתי את ההזמנה ביומן‪.‬‬
‫כשהרמתי את העיניים‪ ,‬ראיתי שכולן מסתכלות עליי‪ ,‬אפילו‬

           ‫סטייסי‪ .‬עכשיו אני לא הבנתי מה עשיתי לא בסדר‪.‬‬
                                      ‫"מה קרה?" שאלתי‪.‬‬

                   ‫"קיבלת עבודה הרגע?" שאלה קריסטי‪.‬‬
                           ‫הבטן שלי צנחה‪" .‬כן‪ ",‬לחשתי‪.‬‬

                  ‫"אבל‪ ,‬קלודיה‪ ,‬את מכירה את החוקים‪".‬‬
‫ברור שהכרתי אותם‪ .‬פשוט שכחתי לרגע‪" .‬אני אמורה לבדוק‬

                                                ‫איתכן קודם‪".‬‬
                      ‫קריסטי הינהנה‪" .‬אני פנויה בשבת‪".‬‬

                                ‫"גם אני‪ ",‬הוסיפה מרי אן‪.‬‬
                                            ‫"אוי‪ ",‬אמרתי‪.‬‬

‫"אני לא‪ ",‬אמרה סטייסי‪" ,‬אבל את אמורה לשאול אותי‪ .‬לא‬
                                         ‫ידעת שאני עסוקה‪".‬‬

‫"אני — אני אתקשר אליו‪ ",‬הצעתי‪" .‬אחת מכן תקבל את‬
                                                    ‫העבודה‪".‬‬

‫"לא‪ ",‬אמרה קריסטי‪" .‬זה יגרום לנו להיראות לא מסודרות‪.‬‬

                                                         ‫‪104‬‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109