Page 108 - 4422
P. 108

‫אן מ׳ מרטין‬

‫כולנו גדלנו יחד‪ .‬אימא שלי סיפרה לי שכשהיינו קטנות‪ ,‬בנות‬
‫שנה בערך‪ ,‬האימהות שלנו נפגשו באופן קבוע‪ ,‬כדי שאנחנו‬
‫נשחק אחת עם השנייה והן ידברו על גידול ילדים ודברים כאלה‪.‬‬

                         ‫הן בטח הכירו את שלושתנו מצוין‪".‬‬
‫"באמת?" שאלה מרי אן‪" .‬אולי אני אשאל אותן‪ ...‬מתישהו‪".‬‬
‫הטלפון צילצל‪" .‬מר ניוטון!" קראה קריסטי והתנפלה על‬
‫השפופרת‪" .‬מועדון הבייביסיטריות‪ ",‬היא אמרה ברשמיות‪,‬‬
‫ונזכרתי ששכחתי לעשות את זה קודם‪ .‬עוד נקודה לרעתי‪.‬‬
‫קריסטי הסתכלה עלינו והינהנה‪ ,‬כדי שנדע שזה אכן מר ניוטון‪.‬‬
‫הבטנו עליה בחשש‪" .‬באמת?" היא אמרה באכזבה‪" .‬אה‪ ...‬בטח‪,‬‬
‫אנחנו מבינות‪ .‬אני דווקא שמחה שהתינוק עוד לא רוצה לצאת‪.‬‬
‫עדיף בשבילו — או בשבילה — שייוולד בזמן‪ ...‬כן‪ ...‬אין בעיה‪.‬‬

                         ‫נתראה בקרוב‪ .‬ביי‪ ".‬קריסטי ניתקה‪.‬‬
                                  ‫"אזעקת שווא?" שאלתי‪.‬‬

                 ‫"אפשר להגיד‪ ".‬קריסטי התחילה לצחקק‪.‬‬
                                     ‫"מה כל כך מצחיק?"‬

‫"גברת ניוטון בסדר גמור‪ .‬היא אפילו לא ידעה שג'יימי‬
‫התקשר‪ .‬נכון שג'יימי תמיד רוצה לדבר עם אבא שלו ומחכה‬

                               ‫לו שיחזור מהעבודה כל יום?"‬
                                             ‫כולנו הינהנו‪.‬‬

‫"אז היום נמאס לו לחכות והוא פשוט התקשר אליו‪ .‬גברת‬
‫ניוטון לימדה אותו איך לעשות את זה‪ ,‬למקרה חירום‪ .‬אבל מר‬
‫ניוטון לא ידע את זה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬ג'יימי אמר למר ניוטון שהוא‬

                                                         ‫‪108‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113