Page 113 - 4422
P. 113
מי
שלנו ",אמר מר גולדמן ברעד" .יצאנו לארוחת ערב וכשחזרנו,
ממש עכשיו ,הדלת הייתה קצת פתוחה —"
"— אני בטוחה שהשארתי אור בסלון ",אמרה גברת גולדמן
בדמעות" ,אבל הבית חשוך".
הלב שלי התחיל לפעום במהירות .שמעתי את הדפיקות
באוזניים.
"פחדנו להיכנס לשם ",אמר מר גולדמן .הוא מעך את הכובע
שלו בין הידיים.
"טוב שבאתם ",אמרה אימא" .וטוב עשיתם שלא נכנסתם.
לעולם אין לדעת ".היא טפחה על זרועה של גברת גולדמן.
"אני אתקשר למשטרה ",אמר אבא" .ואני אכין תה ",הוסיפה
מימי ,שהצטרפה אלינו.
שני שוטרים הגיעו עוד לפני שמימי הספיקה למזוג את
התה .הם הקשיבו לסיפור של הגולדמנים והלכו לבדוק מה
מתרחש בבית שלהם .כשהם חזרו ,אחד מהם אמר" ,אני חושש
שבאמת פרצו לבית שלכם .הכול הפוך בקומה השנייה .אבל
הגנב ,או הגנבים ,הסתלקו .לדעתי ,אתם יכולים לחזור הביתה
בבטחה".
מר גולדמן הינהן.
"תגיד לי ,אדוני ",אמר השוטר הצעיר מבין השניים" ,קרה
משהו חריג היום? קיבלתם אולי שיחת טלפון מוזרה או משהו
כזה?"
מר גולדמן ניענע בראשו" .לא ,אני —"
113
