Page 118 - 4422
P. 118
אן מ׳ מרטין
הלב שלו .החלטתי ללכת בדרך קיצור ,שתאלץ אותי להידחק
מאחורי הכיסא שלו .אולי אני אצליח להגיד לו שלום.
החזקתי את המגש בחוזקה והתקרבתי אליו .טרוור ישב
בקצה השולחן .נדחקתי מאחוריו ,כשהילד שישב צמוד אליו
קם פתאום .איבדתי את שיווי המשקל וצלחת הג'לי החליקה
מהמגש והתהפכה על הרגליים של טרוור .הוא הוריד את הראש
לאט ,ראה את העיסה האדומה שנטפה מהרגליים שלו לרצפה,
והרים אליי את מבטו.
הפנים שלו היו אדומות כמו הג'לי.
ידעתי שגם הפנים שלי אדומות.
מה שלא ידעתי זה מה אני אמורה לעשות .כל הילדים
בשולחן של טרוור הסתכלו עליי .וגם כמה ילדים משולחנות
אחרים .בסופו של דבר השענתי את המגש על הברך ,נתתי
לטרוור מפית ואמרתי" ,סליחה .אני ממש מצטערת ".נמלטתי
לכיסא הריק שליד סטייסי .התקפלתי קדימה וקברתי את הפנים
שלי בין הידיים" .אני כל כך מתביישת ",לחשתי" .כולם עדיין
מסתכלים עליי?"
סטייסי הסתכלה סביבה" .לא .הם מסתכלים על טרוור,
שמנקה את המכנסיים שלו .אגב ,הצלחת של הג'לי נשארה על
הרגליים שלו".
"אוי לא .אוי לא".
"כל הכבוד ,קלודיה!" קרא ריק.
"כן ,כל הכבוד על הקואורדינציה ",הוסיף האווי.
118
