Page 119 - 4422
P. 119
מי
"תסתמו!" אמרתי .הפנים שלי עדיין בערו.
"פששש ,רגישה ",אמר פיט.
בנים יכולים להיות כל כך מעצבנים .טוב ,חלק מהם .ריק,
האווי ופיט בטח יזכירו לי את התקרית הזאת עד סוף י"ב .אולי
עד סוף ימינו.
החלטתי שאנסה לצייר תמונה של מבוכה .הצבע העיקרי
בה יהיה אדום.
שמחתי שכינסנו אספת חירום של מועדון הבייביסיטריות.
ככה יכולתי לשכוח לזמן־מה את העובדה שהרסתי לעצמי את
הנשף ,ושביום שישי בערב אשב לבד בבית כמו קריסטי ומרי
אן .להן לא הזיז שהן לא הולכות לנשף ,אבל לי הזיז ועוד איך.
(ידעתי שפיט מתכוון להזמין את סטייסי לנשף .הוא סיפר לריק,
וריק סיפר להאווי ,שסיפר לדוריאן ,שסיפרה לי .גם דוריאן
ואמילי התכוונו ללכת).
קריסטי כינסה את כולנו במגרש הכדורסל של בית הספר.
לפני שהיא הספיקה לפתוח את הפה ,מרי אן דיברה" .אני רק
רוצה להגיד שאני ממש מצטערת .הכול באשמתי .סיבכתי אתכן,
ואני מרגישה נורא".
"זאת לא אשמתך ,זה אבא שלך ",אמרה קריסטי.
"אני יודעת ,אבל אתן תצטרכו להחליף אותי".
"אל תדאגי ",אמרה סטייסי.
"בדיוק ",הוספתי" .לכל עסק יש בעיות לפעמים .מימי אומרת
שכשפותרים בעיות זה מחזק את האופי".
119
