Page 125 - 4422
P. 125

‫מי‬

‫מצאה צעיף גדול במקום המעיל‪ ,‬וג'יימי‪ ,‬ברנדה ורוזי הפסיקו‬
                                             ‫לבכות בדרך נס‪.‬‬

                                          ‫המבוגרים יצאו‪.‬‬
‫קריסטי ואני החלפנו מבטים והצצנו לסלון‪ ,‬שארבעת הילדים‬

                                                     ‫עמדו בו‪.‬‬
‫הם נעצו בנו עיניים‪ ,‬ואנחנו נעצנו בהם עיניים‪ .‬רוב חיבק‬

              ‫את האחיות שלו‪ ,‬וג'יימי הסתכל עליהם מהצד‪.‬‬
‫פתאום כל הילדים של הזוג פלדמן התחילו לבכות ולצרוח‬
‫ולקפץ בדיוק כמו שעשו אז‪ ,‬כששמרתי עליהם‪ .‬בפעם הקודמת‬

                 ‫התעלמתי מהם‪ ,‬ואחרי זמן־מה הם השתתקו‪.‬‬
‫אבל לקריסטי היה רעיון אחר‪ .‬תזכרו שלמרות שהיא קטנה‬

     ‫לגילה היא קשוחה‪ ,‬והיא רגילה לבנים ולמשפחה גדולה‪.‬‬
‫אחרי שלוש שניות של בכי וצרחות קריסטי הכניסה את‬
‫האצבעות שלה לפה ונשפה — חזק‪ .‬שריקה מחרישת אוזניים‬

                                  ‫בקעה מבין השפתיים שלה‪.‬‬
                                            ‫הילדים קפאו‪.‬‬

‫"תקשיבו לי טוב!" צעקה קריסטי‪" .‬בלי צעקות‪ ,‬בלי ריצות‬
‫ובלי קפיצות בתוך הבית — אני רצינית‪ ".‬היא ראתה שרוב עומד‬
‫להגיד משהו‪ ,‬והוסיפה‪" ,‬טעות אחת ואני מכניסה לכם מכות‪.‬‬

                                          ‫לכולכם‪ .‬שמעתם?"‬
                                           ‫האחים הינהנו‪.‬‬

    ‫ג'יימי לא האמין שקריסטי האהובה שלו אמרה את זה‪.‬‬
                            ‫"הבנתם אותי?" היא המשיכה‪.‬‬

‫‪125‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130