Page 129 - 4422
P. 129
מי
"הי ",אמרתי" .תחזרו לחדר המשחקים ותחזירו את כל
העפרונות והניירות למקום".
"אני לא צבעתי ",אמר רוב.
"אז תערוך את השולחן ",אמרתי לו.
"טוב ",הוא הסכים בשמחה.
אחרי זמן קצר השולחן היה ערוך .הכריכים של גברת פלדמן
נחו במרכז ,הכוסות היו מלאות בחלב ,וקריסטי ואני חילקנו
תפוחים ואגסים .זאת הייתה ארוחת ערב פשוטה ,וכולם היו
מרוצים ממנה ,אפילו קריסטי ואני.
האמת היא שהיינו מרוצים כל כך ,שבמשך כמה דקות אכלנו
בשקט .שמעתי רק קולות כרסום ומצמוץ ,ואת ג'יימי לוגם את
החלב שלו.
וחבטה קטנה מבחוץ.
העיניים שלי פגשו בעיניים של קריסטי מעל כריכי הטונה.
שמעת את זה? שאלתי אותה בלי מילים.
"שמעתם את זה?" שאל רוב באותה שנייה.
"זאת בטח רק הרוח ",עניתי ,אבל הקול שלי רעד.
"אין רוח הלילה ",הוא אמר.
חבטה נוספת ,לא חזקה במיוחד.
"עוד פעם ",הוא אמר.
"אולי כלב משתולל בין פחי האשפה ",הציעה קריסטי.
"הפחים של דוד רוג'ר עשויים מפלסטיק".
"טוב ",אמרתי בגבורה" ,אני אלך לבדוק ".אבל כבר כשהגעתי
129
