Page 126 - 4422
P. 126
אן מ׳ מרטין
האחים הינהנו.
"יש שאלות?"
רוב פתח את הפה ,אבל סגר אותו מיד ובמקום לדבר ,הצביע.
"כן?" אמרה קריסטי.
"איך עשית את זה?"
"את מה?"
"את השריקה הזאת עם האצבעות".
"אה .אני אראה לך .אבל אם תלמד לשרוק ככה ,תזכור שזאת
בעיקרון שריקה של מחוץ לבית ,לא בתוך הבית .ברור?"
"כן".
קריסטי ירדה עם רוב למרתף כדי לתרגל את השריקה ,ואני
הובלתי את שלושת הקטנים לחדר המשחקים .ברגע שהושבתי
אותם ליד דפי הצביעה האהובים על ג'יימי — מפלצות — הטלפון
צילצל.
"אני אענה ",קראתי לקריסטי ומיהרתי למטבח" .הלו ,משפחת
ניוטון".
לא שמעתי אף צליל.
"ה־הלו?" ניסיתי שוב.
מצחיק איך לפעמים כלום יכול להיות מפחיד בדיוק כמו
משהו .הידיים שלי רעדו כשהנחתי את השפופרת במקום.
"מי זה היה?" קראה קריסטי מהמרתף.
"טעות במספר ",עניתי בהיסוס .לא רציתי להפחיד את
הילדים ,אבל הפריצה לבית משפחת גולדמן גרמה לי לדאוג.
126
