Page 152 - 4422
P. 152

‫אן מ׳ מרטין‬

‫חזרה לבית הספר)‪ ,‬אלן קיבל את קריסטי בחיוך רחב לא פחות‬
                                        ‫מזה של טרוור ופיט‪.‬‬

‫אחרי שתליתי את המעיל‪ ,‬טרוור ואני עמדנו ליד שולחן‬
‫הפונץ' וצחקנו על שיחות הרפאים ועל תקרית הג'לי‪ .‬כשנגמרו‬
‫לנו נושאי השיחה‪ ,‬רקדנו‪ .‬האמת היא שטרוור לא רקדן מי יודע‬

                           ‫מה‪ ,‬וגם אני לא‪ ,‬אבל נהנינו מאוד‪.‬‬
                                  ‫וככה נהיה לי חבר חדש‪.‬‬

‫ביום שני אחרי האלווין מר פיטרס החזיר לנו את המבחנים‬
‫במתמטיקה‪ .‬על זה שלי היה כתוב טוב מאוד‪ .‬בישרתי את‬

                           ‫החדשות למשפחה בארוחת הערב‪.‬‬
                                      ‫"בראבו!" אמר אבא‪.‬‬

                       ‫"אני כל כך גאה בך‪ ",‬אמרה אימא‪.‬‬
                                  ‫ג'נין קמה וחיבקה אותי‪.‬‬

‫מימי חייכה בכובד ראש ואמרה‪" ,‬ידעתי שתצליחי‪ ,‬קלודיה‬
                                                        ‫שלי‪".‬‬

‫אחרי יומיים המשטרה תפסה את פורץ הרפאים — הפעם‬
‫באמת‪ .‬תפסו אותו על חם‪ .‬מר וגברת ג'ונסון־נויסטטר‪,‬‬
‫שגרים במרסר בבית שנראה כמו ארמון‪ ,‬קיבלו שתי‬
‫שיחות רפאים ביום רביעי אחר הצהריים‪ .‬הם שמעו על‬
‫הפורץ והזעיקו את המשטרה‪ .‬השוטרים ארבו מחוץ‬
‫לבית ואמרו לבני הזוג ש ֵיצאו (בהנחה שהפורץ צופה על‬
‫הבית ומחכה שיתרוקן‪ ).‬ואמנם‪ ,‬כעשרים דקות אחרי שהם‬

                                                         ‫‪152‬‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157