Page 147 - 4422
P. 147

‫מי‬

‫תכשיטים‪ ,‬לא אנשים‪ .‬ובמיוחד לא אנשים שאין להם תכשיטים‪.‬‬
‫איך ננסי דרו הייתה פותרת את התעלומה הזאת? שאלתי את‬
‫עצמי‪ .‬היא הייתה מנתחת את הרמזים‪ .‬היא הייתה עוברת על‬

                                                 ‫כל הפרטים‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬חשבתי‪ ,‬קריסטי קיבלה שיחות טלפון מוזרות‪ .‬אני קיבלתי‬
‫שיחות טלפון מוזרות‪ .‬מי שהתקשר לקריסטי היה אלן‪ ,‬שמאוהב‬
‫בה בסתר‪ .‬אולי גם אליי מתקשר בן שמאוהב בי בסתר? אחרי‬
‫הכול‪ ,‬אלן הציץ ביומן שלנו‪ .‬אולי הוא הראה אותו למישהו אחר‪.‬‬
‫מי יכול להיות מאוהב בי? ריק צ'או? אולי‪ .‬האווי? הייתי‬

         ‫זקוקה לרמזים נוספים‪ .‬התגלגלתי על הצד ונרדמתי‪.‬‬

‫התעלומה נפתרה למחרת אחר הצהריים‪ ,‬במה שהתברר כיום‬
‫היסטורי‪ .‬בבוקר עשיתי את המבחן במתמטיקה‪ .‬עבדתי בריכוז‬
‫והגשתי אותו אחרונה‪ .‬לא הייתי בטוחה שהצלחתי‪ ,‬אבל ידעתי‬

    ‫שעשיתי כמיטב יכולתי‪ ,‬וזה לא משהו שקורה בדרך כלל‪.‬‬
‫אבל ממש הופתעתי כשמר פיטרס תפס אותי ליד הלוקר שלי‬

                       ‫בסוף היום ואמר‪" ,‬מזל טוב‪ ,‬קלודיה!"‬
                                ‫"על מה?" שאלתי בחשש‪.‬‬

‫"התחלתי לבדוק את המבחנים בהפסקת הצהריים‪ .‬שלך היה‬
 ‫הראשון בערמה‪ .‬בטח תשמחי לדעת שקיבלת שמונים ושש‪".‬‬

                   ‫"באמת? שמונים ושש? כמה זה‪ ,‬טוב?"‬
‫"או טוב מאוד‪ ,‬תלוי בשאר הציונים בכיתה‪ .‬אבל ברור‬

                                    ‫שהשקעת‪ .‬תמשיכי ככה‪".‬‬

‫‪147‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152