Page 143 - 4422
P. 143

‫מי‬

‫פתחתי את דלת הבית‪ ,‬אמרתי שלום למימי ולהורים שלי‬
‫ועליתי לחדר‪ .‬סגרתי את הדלת ונשכבתי במיטה‪ .‬תיכננתי להיות‬
‫מדוכאת‪ ,‬אז הוצאתי סוכריית קרמל מלוח מהמחבוא שבצנצנת‬

                                                   ‫העפרונות‪.‬‬
‫חשבתי מחשבות עגומות ולעסתי‪ ,‬כשפתאום מישהו דפק‬

    ‫בדלת‪ .‬לא התחשק לי לדבר עם אף אחד חוץ ממימי אולי‪.‬‬
                                        ‫"מי זה?!" צעקתי‪.‬‬
                                                   ‫"ג'נין‪".‬‬

‫אוף‪ .‬כבר הייתי מעדיפה לדבר עם נחש‪" .‬אני לא יכולה‬
                                               ‫לדבר עכשיו!"‬

                       ‫"אני חושבת שכדאי לך‪ .‬זה דחוף‪".‬‬
                 ‫"טוב‪ .‬תיכנסי‪( ".‬מימי הייתה מתגאה בי‪).‬‬
‫ג'נין חמקה לחדר‪ ,‬סגרה את הדלת בשקט והתיישבה‬
‫לרגלי המיטה‪" .‬מה עשו שוטרים בבית של משפחת ניוטון?"‬

                                                  ‫היא שאלה‪.‬‬
‫הכנסתי עוד סוכריית קרמל לפה‪ ,‬עוד לפני שגמרתי את‬

              ‫הראשונה‪" .‬רקדו סטפס‪ ",‬אמרתי בין הלעיסות‪.‬‬
                                              ‫"קלודיה‪"...‬‬

                      ‫"איך את יודעת שהיו שם שוטרים?"‬
‫"גברת גורדון הקפיצה אותי מהאוניברסיטה וראיתי ניידת‬
‫יוצאת משם‪ .‬לא חשבתי שזה רציני‪ .‬הם לא הפעילו סירנה‪ .‬בכל‬

                            ‫מקרה‪ ,‬לא סיפרתי לאימא ואבא‪".‬‬
‫"לא?" שאלתי‪ .‬די נדהמתי‪ .‬ג'נין לא מלשינה עליי בדרך כלל‪,‬‬

‫‪143‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148