Page 145 - 4422
P. 145
מי
"אולי ",עניתי" .אבל לא הרגשתי אמיצה .פשוט ידעתי
שקריסטי ואני צריכות לשמור על הילדים".
"אני ממש גאה בך".
"באמת?"
"כן .אני גאה שאת אחותי".
"וואו ,אני — תודה ...ג'נין?"
"מה?"
"למה את לא נכנסת לדבר איתי לעיתים יותר קרובות?"
"כי בדרך כלל את אומרת לי לסתום את הפה או ללכת מכאן
או לא לדחוף את האף".
"טוב ,זה כי בדרך כלל את מתחילה לדבר כמו איזה פרופסורית.
כשהיינו קטנות עשינו כיף ביחד .דיברת כמו ילדה".
ג'נין קימטה את מצחה" .עכשיו אני גם מדברת כמו
פרופסורית?"
"לא ,אבל ...את תמיד אומרת לי דברים שאני לא רוצה לדעת,
כמו איך פועל מנגנון הפחד .למי אכפת?"
"לי .הדברים האלה מעניינים אותי".
"אותי לא".
"מה כן מעניין אותך?" שאלה ג'נין.
"תעלומות וסיפורי אימה ובייביסיטר וציור".
ג'נין הינהנה" .מה שקרה הערב היה מסעיר".
"נכון!"
"אני שמחה שנתת לי להיכנס ולדבר איתך".
145
