Page 146 - 4422
P. 146
אן מ׳ מרטין
"גם אני ",אמרתי.
"אולי כדאי שנעשה את זה לעיתים יותר קרובות ".ג'נין
נשמעה מהוססת.
"ברור .אני מסתירה המון סוכריות בחדר".
ג'נין חייכה" .אני אגלה לך סוד .גם אני מסתירה סוכריות".
"באמת?"
"מממ .זה הפגם המוסרי הקטן שלי".
לא ידעתי מה זה בדיוק פגם מוסרי ,אבל לא רציתי לשאול.
"לא ידעתי".
"יש המון דברים שאת לא יודעת עליי".
"כנ"ל".
"טוב ,בואי נספר לאימא ואבא מה קרה".
"בסדר".
וזה מה שעשינו .אימא ואבא ומימי היו גאים למדי .אחר כך
ג'נין עברה איתי בפעם האחרונה על החומר לבחינה במתמטיקה.
והיא לא הציקה לי כרגיל .הכול היה בסדר עד שהלכתי לישון.
ואז נזכרתי בשני דברים שהעבירו בי צמרמורת .הראשון היה
שטרוור לא הזמין אותי לנשף.
השני היה הרבה יותר גרוע .אם אלן התקשר לקריסטי
בשבועיים האחרונים ,מי התקשר אליי? קיבלתי שיחות רפאים
בכמה הזדמנויות שונות ,והפורץ עדיין הסתובב חופשי .יכול
להיות שהוא מחפש דווקא אותי?
לא ,החלטתי מיד .לא יכול להיות .פורץ הרפאים מחפש
146
