Page 144 - 4422
P. 144
אן מ׳ מרטין
אבל לא התאים לה להיות יצירתית ולחשוב שאולי הסתבכתי
ואני מנסה להסתיר את זה.
"לא ".ג'נין ניענעה בראשה.
"תודה ",אמרתי" .כלומר ,לא נורא אם הם ידעו .אני אספר
להם עוד מעט .אבל תודה שהחלטת לדבר איתי קודם".
ג'נין חייכה ופרשה את הידיים לצדדים כאילו אמרה,
"בכיף" — היא כמובן לא הייתה אומרת את זה ,כי היא לא
משתמשת בסלנג.
"אז מה קרה?" היא שאלה" .את רוצה לספר לי?"
"בטח ",אמרתי בהתלהבות והתיישבתי" .רוצה סוכרייה?"
נזכרתי במה שמימי אמרה לי ,והחלטתי להפיק את המיטב
מאחוות האחיות הרגעית הזאת.
"טוב ",אמרה ג'נין.
נתתי לה סוכרייה והתחלתי לספר לה על אלן" .אז אני באה
לסלון —"
"נכנסתי לסלון".
"— מה שתגידי — נכנסתי לסלון וראיתי מישהו עומד מאחורי
החלון!"
"אז מה עשית?" היא שאלה ,והעיניים הכהות שלה ברקו.
"הזמנתי משטרה".
"ולא צרחת?"
"לא .ניגשתי לטלפון ".סיפרתי לה את שאר הסיפור.
"אין ספק שהיית אמיצה ",אמרה ג'נין בהערכה.
144
