Page 138 - 4422
P. 138

‫אן מ׳ מרטין‬

‫אם הייתי קריסטי‪ ,‬העיניים שלי היו נופלות מהראש‪.‬‬
‫אבל קריסטי אמרה רק‪" ,‬זה הכול? בטח שאני אבוא איתך‪...‬‬

                                                      ‫תודה‪".‬‬
     ‫באותו הרגע חזרו הפלדמנים והניוטונים‪ .‬הם הקדימו‪.‬‬

                                                         ‫‪138‬‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143