Page 136 - 4422
P. 136

‫אן מ׳ מרטין‬

       ‫"אבל איך ידעת שאני אהיה בכל המקומות האלה?"‬
‫"ולמה אתה מטריד את הגברת הצעירה?" שאל השוטר דרו‬
‫בטון רציני מאוד‪ ,‬עד שכמעט הצדעתי לו‪ .‬הרגשתי שהוא מנסה‬

                                       ‫להפחיד קצת את אלן‪.‬‬
‫"אה‪ ...‬על איזה שאלה לענות קודם?" שאל אלן בזהירות‬

                                                ‫את השוטרים‪.‬‬
                                ‫"על שלי‪ ",‬אמרה קריסטי‪.‬‬
                                ‫השוטר סטנטון הרים גבה‪.‬‬
                              ‫בעטתי בקרסול של קריסטי‪.‬‬
‫"טוב‪ ".‬אלן ליקק את השפתיים‪" .‬את — את עשית לי חיים‬

                                            ‫קלים‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬
                     ‫"אני?" שאלה קריסטי בכעס‪" .‬איך?"‬

                             ‫"הכול כתוב במחברת שלך‪".‬‬
‫"איזה מחב — אתה מתכוון ליומן של מועדון הבייביסיטריות?"‬
‫"נראה לי‪ .‬המחברת הזאת שאת מביאה לבית ספר כל יום‪.‬‬
‫בדקתי אותה כל בוקר וראיתי שכל הפרטים רשומים‪ :‬שעות‪,‬‬

                                                  ‫כתובות —"‬
‫קריסטי הכתה במצח שלה בכרית כף היד‪ —" .‬ומספרי טלפון‪",‬‬

                          ‫היא סיימה את המשפט במקום אלן‪.‬‬
                                               ‫הוא הינהן‪.‬‬

                 ‫"אלן‪ ,‬אתה פשוט מנוול!" היא התפוצצה‪.‬‬
              ‫(הרשרושים וקולות האכילה נפסקו פתאום‪).‬‬

                               ‫"חתיכת שקרן מסריח ו —"‬

                                                         ‫‪136‬‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141