Page 85 - 4422
P. 85

‫מי‬

‫קליק‪ ,‬קליק‪ ,‬קליק‪" .‬משעמם‪ ,‬משעמם‪ ,‬משעמם‪ ",‬אמרה‬
                                                      ‫סטייסי‪.‬‬

                                     ‫"אוף‪ ",‬אמרה שרלוט‪.‬‬
‫"הי‪ ",‬אמרה סטייסי‪" .‬מצאתי משהו‪ ".‬היא הגיעה לערוץ ‪.47‬‬
‫על המסך נראתה יד רפאים גדולה משוטטת לבדה בבית קברות‪.‬‬
‫למעלה היו כתובות המילים‪ ,‬תיאטרון האימה‪ ,‬ומתחת‪ ,‬הצפייה‬

                                          ‫באחריותכם בלבד‪.‬‬
‫"אימא'לה!" אמרה שרלוט‪ .‬היא נצמדה עוד יותר לסטייסי‪.‬‬
‫"אולי ננסה?" שאלה סטייסי‪" .‬זה עדיף על כל הערוצים‬

                                                    ‫האחרים‪".‬‬
                                  ‫"טוב‪ ",‬הסכימה שרלוט‪.‬‬
‫סטייסי ושרלוט צפו בפרסומת לתרסיס ניקוי שרקד באמבטיה‪.‬‬
‫אחר כך שוב הופיע הכיתוב‪ ,‬תיאטרון האימה‪ ,‬והסרט סוף־סוף‬
‫התחיל‪ .‬הוא נפתח בתמונה לילית של אחוזה קודרת הניצבת‬
                      ‫בראש גבעה‪ .‬ברקע היו ברקים ורעמים‪.‬‬
‫"בדיוק כמו אצלנו‪ ",‬אמרה שרלוט‪ .‬רעם אמיתי נשמע פתאום‪,‬‬
                   ‫ואחריו הבריק ברק‪ .‬האורות בחדר היבהבו‪.‬‬
‫שרלוט נצמדה לסטייסי כל כך‪ ,‬שהיא כמעט ישבה עליה‪.‬‬
                 ‫סטייסי חיבקה אותה‪ .‬הן הביטו זו בזו וצחקו‪.‬‬
                        ‫"יש לי עור ברווז!" קראה שרלוט‪.‬‬
‫על המסך נראה עכשיו חדר שינה בתוך האחוזה‪ .‬דלקו בו שני‬
‫נרות‪ .‬בחורה בעלת שיער כהה ארוך נכנסה לחדר‪ .‬היא לבשה‬
                                   ‫חלוק לבן והחזיקה עוד נר‪.‬‬

‫‪85‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90