Page 82 - 4422
P. 82

‫אן מ׳ מרטין‬

‫סטייסי הלכה לבית משפחת ג'והנסן אחרי שאכלה ארוחת‬
‫ערב מוקדמת‪ .‬היא הייתה אמורה לעשות בייביסיטר עד עשר —‬
‫השעה הכי מאוחרת שמותר לה להיות בחוץ‪ .‬אם היא חוצה את‬
‫החצר האחורית ופונה ימינה‪ ,‬הבית של משפחת ג'והנסן נמצא‬
‫במרחק שתי דלתות ממנה — שלוש דקות הליכה‪ .‬אם היא הולכת‬
‫ברחובות‪ ,‬בדרך הארוכה‪ ,‬ההליכה נמשכת עשר דקות‪ .‬סטייסי‬
‫הלכה בדרך הקיצור‪ ,‬למרות שהלילה נראה לה חשוך מהרגיל‪,‬‬

                                ‫והיא נאלצה להשתמש בפנס‪.‬‬
‫מר ג'והנסן פתח לה את הדלת‪( .‬אשתו כמעט אף פעם‬
‫לא בבית‪ .‬היא רופאה ונמצאת רוב הזמן בבית החולים של‬
‫סטוניברוק‪" ).‬היי‪ ,‬סטייסי‪ ",‬הוא בירך אותה‪" .‬אני שמח שיכולת‬
‫לבוא‪ .‬אני פוגש את דוקטור ג׳והנסן בקולנוע‪ .‬המספר נמצא ליד‬
‫הטלפון‪ .‬אנחנו הולכים להצגה ראשונה‪ ,‬ואחר כך נאכל משהו‬
‫ברנוויק'ס‪ .‬כתבתי לך את המספר של המסעדה‪ .‬אני יודע שאת‬

                                   ‫צריכה להיות בבית בעשר‪.‬‬
‫״שרלוט גמרה לאכול‪ ,‬והיא צריכה להיות במיטה עד תשע‬

                                                 ‫וחצי‪ ,‬טוב?"‬
                                           ‫סטייסי הינהנה‪.‬‬
                               ‫"את כל השאר את יודעת‪".‬‬
‫סטייסי שוב הינהנה‪ ,‬וחייכה אל שרלוט‪ ,‬שנכנסה למטבח‪.‬‬
                              ‫"שרלוט ואני נעשה כיף‪ ,‬נכון?"‬
    ‫"כן‪ ",‬ענתה שרלוט בהיסוס‪" .‬אבא‪ ,‬אתה חייב ללכת?"‬
‫מר ג'והנסן חיבק את שרלוט‪" .‬אימא ואני רוצים לראות את‬

                                                           ‫‪82‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87