Page 77 - 4422
P. 77
מי
ובו־בו באמת היה שם .אבל הוא לא היה לבד .הוא היה מונח
בזרועותיה העטופות שחור של ...מורבידה דסטיני!
זאת הייתה הפעם הראשונה שקריסטי ראתה אותה במציאות.
עד עכשיו היא רק דמיינה איך היא נראית .לא פלא שקארן
חשבה שהיא מכשפה .היו לה פנים זקנות ,משופמות ,עיניים
קטנות ונוצצות ו ְ ׂשער שיבה פרוע .והיא באמת לבשה שמלה
שחורה ארוכה .ווטסון אמר שגברת פורטר סתם תימהונית ,אבל
קריסטי לא הייתה בטוחה.
היא התנשפה בבהלה.
"החתול הזה ",אמרה מורבידה דסטיני" ,הסתובב במרפסת
שלי".
"א־אני מצטערת ",אמרה קריסטי" .הוא יצא בטעות .אני
מקווה שהוא לא הפריע לך".
מורבידה דסטיני הניחה את בו־בו בגסות על רצפת חדר
הכניסה .בו־בו זינק ישר לחדר הכביסה.
"לא הפריע לי?" קראה מורבידה דסטיני" .את יודעת מה
הוא עשה במרפסת שלי ,ילדה?"
קריסטי ניענעה בראשה.
"הוא אכל עכבר ,זה מה שהוא עשה .ואת יודעת מה הוא
השאיר במרפסת שלי?"
קריסטי שוב ניענעה בראשה ,וכל הגוף שלה רעד.
"חתיכות פרווה ,חתיכות זנב ,ו —"
"אני נורא מצטערת ,מור — גברת פורטר ",קטעה אותה
77
