Page 76 - 4422
P. 76
אן מ׳ מרטין
"את בטוחה שזה מה שאת רוצה לקרוא עכשיו?"
"אני חייבת .זה ללימודים .חוץ מזה ,אין מכשפות בעולם
ונמאס לי לפחד .אני בייביסיטר".
"נכון".
"נכון".
"נתראה מחר בבית הספר".
"כן .ביי ".קריסטי ניתקה מיד .היא יצאה מהספרייה והתיישבה
על ספת הסלון עם הספר שלה .אבל היא לא הצליחה להתרכז,
וכל הזמן הסתכלה החוצה .ענפי העצים בחצר של ווטסון זזו
בצורה מפחידה באור פנסי הרחוב .הם נראו לה כמו ידיים —
ידיים בכפפות.
ענף קטן הקיש בלי הפסקה על החלון ליד הראש של קריסטי.
טק־טק .טק־טק.
היא דמיינה כל מיני יצורים של האלווין מסתובבים בחצר
של ווטסון .מכשפות מקרקרות ,גובלינים מייללים ,שדים שעקבו
אחריה בדממה.
טק־טק .טק־טק.
ואז קריסטי שמעה עוד צליל .או חשבה שהיא שומעת.
זה היה מין רשרוש ,ואחריו נהמה זועמת מכיוון דלת
הכניסה" .בו־בו!" קראה קריסטי .היא שמחה שהוא חזר
בעצמו .סוף־סוף היא יכלה להפסיק לדאוג לגבי גברת פורטר
והגינה שלה.
קריסטי רצה לחדר הכניסה ופתחה את הדלת.
76
