Page 74 - 4422
P. 74

‫אן מ׳ מרטין‬

‫מאוד‪ .‬קריסטי עלתה בזהירות על שרפרף בספרייה‪ ,‬כשהטלפון‬
                                              ‫צילצל פתאום‪.‬‬

‫"אוף!" קריסטי כמעט נפלה‪ .‬היא הגיעה לטלפון שעמד על‬
‫שולחן הכתיבה‪ .‬פתאום היא נבהלה‪ ,‬ומשכה את היד לאחור‪.‬‬
‫אחרי שלושה צלצולים היא אמרה לעצמה שזו בטח שוב מרי‬
‫אן‪ ,‬למרות שזה לא היה סביר‪ .‬מר ְס ּפיר הקפיד מאוד שהבת‬

                   ‫שלו לא תדבר בטלפון אחרי ארוחת הערב‪.‬‬
                  ‫"הלו?" אמרה קריסטי בחשש‪..." .‬הלו?"‬
             ‫היא חשבה שהיא שומעת נשימות בצד השני‪.‬‬
‫"הלו?" שתיקה‪ .‬קריסטי הפילה את השפופרת למקומה‬
‫כאילו עלתה באש‪ .‬היא ברחה מהספרייה‪ .‬היא ידעה שהיא‬
‫צריכה לבדוק את החלונות גם בקומה השנייה‪ ,‬אבל פחדה‬
‫לעלות‪ .‬היא הייתה בטוחה שפורץ הרפאים עומד להיכנס‬
‫מהקומה השנייה‪ .‬הוא בטח משעין את הסולם ברגע זה ממש‪.‬‬

                                                       ‫הוא —‬
                                ‫רינג! הטלפון שוב צילצל‪.‬‬

                                              ‫רינג‪ ...‬רינג‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬קריסטי הבינה שהיא חייבת לענות למקרה‬
‫שזה ווטסון או אימא שלה‪ .‬היא הרימה את השפופרת והצמידה‬

         ‫אותה לאוזן‪ .‬אבל היא לא הצליחה להוציא אף מילה‪.‬‬
                                ‫"קריסטי?" מישהי שאלה‪.‬‬

‫"קלודיה?" היא לחשה לשפופרת‪( .‬המישהי הזאת הייתה‬
                                                        ‫אני!)‬

                                                           ‫‪74‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79