Page 73 - 4422
P. 73

‫מי‬

‫זאת הייתה מרי אן‪" .‬רק רציתי לבדוק מה שלומך‪ ",‬היא‬
                                                       ‫אמרה‪.‬‬

‫"הכול בסדר‪ ",‬ענתה קריסטי‪" .‬קארן ואנדרו במיטה‪ .‬אבל‬
‫קארן חושבת שגברת פורטר הטילה עליה כישוף נמשים‪".‬‬

                                   ‫קריסטי ציחקקה בעצבנות‪.‬‬
‫"את יודעת‪ ",‬אמרה מרי אן‪" ,‬גם אני הייתי צוחקת אם גברת‬

                  ‫פורטר לא הייתה נראית כל כך‪ ...‬כל כך‪"...‬‬
                                    ‫"כל כך כמו מכשפה?"‬

‫"אה‪ ,‬כן‪ .‬היא מסתובבת בחצר עם הגלימות השחורות שלה‬
                                   ‫כמו איזה עטלף מגודל —"‬
                                             ‫"מרי אן‪ ,‬די!"‬

‫"טוב‪ .‬סליחה‪ .‬תקשיבי‪ ,‬אני לא אמורה לדבר בטלפון בכלל‪.‬‬
‫אמרתי לאבא שזה דחוף כי זה קשור לשיעורים‪ .‬אני שמחה‬

                                               ‫שהכול בסדר‪".‬‬
                                                  ‫"תודה‪".‬‬

                                        ‫"תנעלי טוב טוב‪".‬‬
                                                    ‫"מה?"‬

  ‫"את החלונות‪ .‬את הדלתות‪ .‬תנעלי הכול ליתר ביטחון‪".‬‬
                                                  ‫"בסדר‪".‬‬

‫קריסטי ומרי אן ניתקו‪ ,‬וקריסטי התחילה לצעוד בבית‬
‫הגדול והשקט של ווטסון‪ .‬כל החלונות נראו נעולים‪,‬‬
‫אבל קריסטי בכל זאת בדקה אותם‪ .‬הבעיה היחידה הייתה‬
‫שהיו כל כך הרבה חלונות‪ ,‬וחלק מהמנעולים היו גבוהים‬

‫‪73‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78