Page 72 - 4422
P. 72

‫אן מ׳ מרטין‬

     ‫"בואי נקרא סיפורים עד שעת השינה‪ ",‬הציעה קארן‪.‬‬
                   ‫"טוב‪ ",‬אמרה קריסטי‪" .‬תבחרי סיפור‪".‬‬

‫קארן בחרה ספר מהמדף שבחדר שלה והתיישבה על המיטה‪.‬‬
          ‫קריסטי התיישבה לידה‪ .‬קארן נתנה לה את הספר‪.‬‬

‫"מה זה?" קראה קריסטי‪" .‬המכשפה מהבית הסמוך? מאיפה‬
                                                   ‫זה הגיע?"‬

                ‫"זה פשוט הגיע‪ ",‬אמרה קארן במסתוריות‪.‬‬
            ‫קריסטי הסתכלה בה בחשדנות‪" .‬את בטוחה?"‬
     ‫"טוב‪ ...‬זה הגיע מהתיק של אבא‪ .‬הוא קנה לי אותו‪".‬‬
‫"אהה!" אמרה קריסטי‪" .‬תקשיבי‪ ,‬בואי נקרא משהו‬
‫מצחיק הערב‪ ".‬היא הורידה ספר עבה מהמדף‪" .‬אבא הקריא‬

                                                 ‫לך את זה?"‬
                    ‫קארן ניענעה בראשה‪" .‬זה ארוך מדי‪".‬‬
‫"אפשר לקרוא אותו בחלקים‪ .‬נקרא קצת בכל פעם שאני‬

                                       ‫אעשה לך בייביסיטר‪".‬‬
             ‫"טוב‪ ",‬הסכימה קארן‪ .‬היא נשענה על הכרית‪.‬‬
‫"עכשיו‪ ",‬אמרה קריסטי‪" ,‬הסיפור מספר על ילדה בגיל שלך‪,‬‬

                                 ‫שקוראים לה רמונה קימבי‪".‬‬
                         ‫"מגניב‪ ",‬אמרה קארן‪" .‬שם יפה‪".‬‬
‫קריסטי התחילה לקרוא‪ .‬חצי שעה אחר כך קארן כבר‬
‫ישנה‪ .‬קריסטי ירדה למטה בשקט‪ .‬ברגע שהגיעה‬
‫למטבח‪ ,‬הטלפון צילצל‪ .‬קריסטי הרגישה שהיא עומדת‬

                                                    ‫להתעלף‪.‬‬

                                                           ‫‪72‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77