Page 86 - 4422
P. 86
אן מ׳ מרטין
היא חצתה את החדר והגיעה לדלתות זכוכית גדולות ,שהובילו
למרפסת .הדלתות היו פתוחות ,והיא התחילה לסגור אותן .הרוח
החזקה פרעה את החלוק שלה .רגע לפני שהדלתות נסגרו ,היא
התנשפה ופלטה צווחה קטנה.
"מה קרה?" לחשה שרלוט.
על הדשא ,מתחת למקום שבו הייתה האישה ,נראתה דמות
כהה.
" ֶלנ ֹורה ",קראה הדמות" ,חזרתי .חזרתי מהמתים".
לנורה גנחה והנר נפל מידה .רעם הרעים .ואז נשמע גם רעם
אמיתי מחוץ לבית .לרגע אחד החדר שסטייסי ושרלוט ישבו בו
הבהיק באור מסנוור ,ופתאום השתרר חושך מוחלט.
שתי הבנות צרחו .שרלוט תפסה את סטייסי בחוזקה .הכול
כבה — האורות ,הטלוויזיה ,מכשירי החשמל .הכול דמם ,והן
שמעו רק את פעימות הלב שלהן .אבל הכי נורא היה החושך.
"הפסקת חשמל ",לחשה סטייסי.
"אני רוצה את אימא ",מילמלה שרלוט" .או את אבא".
סטייסי ניסתה להתעשת" .אין ממה לפחד ",היא אמרה
לשרלוט" .זאת בסך הכול הפסקת חשמל .המתיישבים הראשונים
באמריקה חיו בלי חשמל בכלל .ואין לך מושג מה קורה בניו יורק
כשיש הפסקת חשמל .כל העיר קופאת .גרנו בקומה השביעית,
וכשהייתה הפסקת חשמל המעליות לא עבדו .תתארי לעצמך
מה זה לעלות שבע קומות ברגל".
"אוי ",אמרה שרלוט.
86
