Page 98 - 4422
P. 98

‫אן מ׳ מרטין‬

‫ידעה מה לעשות‪ .‬אולי היא תעיר את דייוויד מייקל ותיכנס‬
‫איתו לחדר השינה של גברת תומס עד שהמשטרה תגיע? אולי‬
‫היא תיקח סיכון ותרוץ לדלת הכניסה? ואולי זה רק לואי? אולי‬
‫כדאי שתתקשר לסטייסי ותשתמש בשפת הסתרים? אם היא‬

                                               ‫תזכור אותה‪...‬‬
                    ‫"מרי אן?" קול מבולבל שאל מלמטה‪.‬‬

                           ‫אימא'לה! זה היה קול של גבר‪.‬‬
‫מרי אן התכווצה בפינת המסדרון‪" .‬מרי אן?" הקול קרא‬

                                              ‫שוב‪ ,‬חזק יותר‪.‬‬
‫הקול נשמע לה מוכר‪ .‬איך יכול להיות שפורץ הרפאים יודע‬

                              ‫איך קוראים לי? תהתה מרי אן‪.‬‬
                    ‫ואז היא שמעה קול נוסף‪ ,‬של קריסטי‪.‬‬
‫מרי אן אזרה אומץ והציצה למטה‪ .‬קריסטי‪ ,‬סם‪ ,‬צ'רלי‪ ,‬גברת‬
‫תומס‪ ,‬ווטסון‪ ,‬קארן ואנדרו עמדו לרגלי המדרגות והסתכלו עליה‪.‬‬
‫"אוי‪ ",‬אמרה מרי אן‪ .‬היא הבינה שהקול ששמעה היה של‬
‫ווטסון‪ .‬היא ניסתה להישמע אגבית‪" .‬חשבתי ששמעתי אתכם‪.‬‬
‫בדיוק נתתי לדייוויד מייקל אספירין והשכבתי אותו לישון‪ .‬הוא‬
                 ‫התעורר עם כאב ראש‪ ".‬היא ירדה במדרגות‪.‬‬
‫"אה‪ ...‬מרי אן‪ ...‬אפשר לדעת למה יש קופסאות שימורים‬

                             ‫ליד הדלת?" שאלה גברת תומס‪.‬‬
‫"מה‪ ,‬אלו?" ענתה מרי אן במבוכה‪" .‬הן רק‪ ...‬רק‪ ...‬הכנתי‬

       ‫סוג של אזעקה‪ .‬התכוונתי לסלק אותה לפני שתחזרו‪".‬‬
                  ‫קריסטי פרצה בצחוק‪ .‬צ'רלי פלט נחרה‪.‬‬

                                                           ‫‪98‬‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103