Page 174 - V2
P. 174

‫העיקר השני‬

                                  ‫שמע ישראל ובשכמל"ו‬
‫והוא גם כן אחד מהטעמים‪ ,‬שאחר יחוד פסוק ראשון דקריאת שמע‪ ,‬אומרים 'ברוך‬
‫שם כבוד מלכותו לעולם ועד'‪ ,‬והוא כמו שיתבאר להלן בפרק י''א‪ ,‬שענין יחוד פסוק‬
‫ראשון בתיבת 'אחד'‪ ,‬היינו לכוון שאדון יחיד ברוך הוא‪ ,‬הוא אחד בכל העולמות‬
‫והבריות כולם‪ ,‬אחדות פשוט כמשמעו‪ ,‬וכולם נחשבים לאין‪ ,‬ואין עוד מלבדו יתברך‬

                                                                                   ‫לגמרי‪.‬‬
‫ושלא נבוא להתבונן חלילה על מהות הענין איך ומה‪ ,‬לזאת אנחנו אומרים אחר זה‬
‫'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'‪ ,‬שיתבאר שם שהכוונה הוא על הבחינה שמצד‬
‫השגתנו‪ ,‬שמתראה מציאות עולמות ובריות מחודשים ברצונו יתברך הצריכים להתברך‬
‫מאתו‪ ,‬והוא המולך עליהם‪ ,‬זהו 'ברוך שם כבוד מלכותו' וכו'‪ ,‬וזהו הענין שפסוק ראשון‬
‫נקרא בזוהר 'יחודא עלאה' ופסוק 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'‪ ,‬נקרא 'יחודא‬

                                                                    ‫תתאה'‪ .‬והוא מבואר‪.‬‬

‫[נפש החיים שער ג' פרק ו']‬

                                ‫אין דבר אחר בעולם זולתו‬
‫'ה׳ אלוקינו ה' אחד'‪ ,‬אין ר"ל שהוא רק אחד באלקות‪ ,‬כי אם שהוא אחד ממש‪ ,‬ואין‬
‫דבר אחר בעולם זולתו‪ ,‬כי לו רגע אחד יסתיר רצונו מכל העולמות‪ ,‬היו הכל כלא היו‪,‬‬

                             ‫ספו תמו והיו כלא מאצלו‪ ,‬וזה אמיתת כבודו יתברך שמו‪.‬‬
‫אבל כשאנו אומרים שהוא מלך עלינו‪ ,‬הוא ממש כמו שישובח מלך גדול כי הוא מלך‬
‫על כפר קטן‪ ,‬אשר הוא כדי בזיון וקצץ‪ ,‬כל שכן לה' יתברך איך נתאר אותו בתהלת‬
‫מלך עלינו‪ .‬אבל מה נעשה‪ ,‬רצונו זהו כבודו‪ ,‬שאמר ונעשה צוויו‪ ,‬רצה להמציא ברואים‬

                                         ‫מאין ולהקרא עליהם מלך עולם לגודל ענוותו‪.‬‬

‫[רוח חיים פרק ג' משנה ב']‬

                                                       ‫‪174‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179