Page 178 - V2
P. 178
העיקר הרביעי
בריאת השמים העליונים והתחתונים
בחגיגה [י"ב ,א'] ת"ר בית שמאי אומרים שמים נבראו תחלה ואח"כ ארץ ,שנאמר
[בראשית א' ,א'] 'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ' ,ובית הלל אומרים ארץ
נבראת תחלה ואחר כך שמים ,שנאמר [בראשית ב'] 'ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים'.
ופרכינן קשו קרא אהדדי ,אמר ריש לקיש כשבראן ברא שמים ואח"כ ארץ ,וכשנטן
נטה ארץ ואח"כ שמים ,ולפ"ז לכאורה דברי בית שמאי ובית הלל תמוהים איך לא
דקדקו דקשו קראי אהדי ,ובע"כ דזה בבריאה וזה לשכלול.
אך כבר כתב הרמב"ן [בראשית א' ,ח'] דהשמים דקרא היינו שמים שעל ראשי החיות,
והרקיע הנראה לנו נקרא רקיע ,אלא שאח"כ קרא השי"ת לרקיע שלנו גם כן שמים,
כמו שכתוב [בראשית א'] 'ויקרא אלקים לרקיע שמים'.
ורבינו הגדול וקדוש מו"ר הגאון החסיד מווילנא זצ"ל פירש על דרך זה כל המעשה
בראשית ,והביא סמוכות מן התורה ומן הגמ' .ולפ"ז 'בעולם הבריאה' שמים נבראו
תחלה ואח"כ ארץ ,אבל הרקיע הנראה לנו והוא 'בעולם העשיה' ארץ קדמה ,וזה
שאמר [בראשית א'] 'ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים' ,ונחלקו בית שמאי ובית הלל על
'עולם היצירה' ,מר מדמה לבריאה ומר מדמה לעשיה ,וד"ל.
[רוח חיים פרק ו' משנה א']
בורא בכל יום יש מאין
'הוא היוצר הוא הבורא' .ולכאורה היה צריך לומר בהיפך ....אבל הענין הוא...
וכאן אמר ,אף שהוא היוצר יש מיש ,מכל מקום הוא מחדש בכל יום תמיד יש מאין על
ידי השגחתו ית"ש אף אחר הבריאה ,כי אם כרגע מסיר השגחתו ח"ו ,היו נעשים כל
העולמות כרגע לאין ואפס ,ואם כן בורא בכל יום יש מאין ,והוא הבורא.
[רוח חיים פרק ד' משנה כ"ב]
178
