Page 223 - V2
P. 223
גדר בחינת האמונה
וכיון שהאמונה באה מהכרעת הישרות שבלב ,הנה היא מתמעטת ונפחתת ע"י
הנגיעות ,כמ"ש 'כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים' ,וכדבריהם ז"ל
בספרי דהיינו שמסלף 'דברים המוצדקים' .ובתנחומא שמעוור עיני חכמים עד 'שאינם
יכולים לראות האמת' .והייינו בהכרח בדברים שנדרשת ישרות להבחנתם ,והנוגע לא
יבחין בישרות ,אלא מסלף הוא ומעקם את סברותיו [דבדברים מתמטיים כמו ב' פעמים ב' הם ד'
אי אפשר לפרשם בהיפך אפילו ע"י סילוף ועקמומיות].
ומשום זה איתא בספרים הקדושים ,דאין מקום לאפקורסות אלא בתאוות ,והוא
ע"פ אמרם ז"ל 'לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא'.
ודרך עליית הגדולים כך היתה .מה שהיה אצלם אמונה היום ,נעשה אצלם משפט
השכל למחר ,דהיינו שהשיגו את זה בבחינת צדק .ואז מה שלמעלה מהכרה זו מתגלה
להם בבחינת אמונה ,ואח"כ גם זה נעשה אצלם בבחינת צדק ,והיינו בחינת 'ויחשבה לו
צדקה' ,הנאמר באברהם אבינו ע"ה המבואר לעיל.
ונאמר במשיח 'והיה צדק איזור מתניו והאמונה איזור חלציו' ,פי' בזוהר [ח"ג קצ"ח],
'אף דחד אינון ,תרין דרגין אינון ,חד לעילא וחד לתתא ,לעילא איקרי מתנין ולתתא
איקרי חלצין' ,והיינו מפורש כנ"ל דמאמונה שהוא לתתא מגיע לצדק דהיינו לעילא.
ומש"כ 'דחד אינון' ,היינו דאמונה וצדק שניהם הם הכרת האמת ,וזהו שכתב שם
'ואין אמונה בלי אמת' ,והיינו ג"כ 'אמת ואמונה חוק ולא יעבור' ,דמקדים הרגשת
בקשת האמת לאפשרות הבחנת האמונה .ושמעתי בשם ר' ירוחם ז"ל ,דבחינת האמונה
היא ,שיתברר אצלו על פיה בברירות ודאית גמורה ,פירוש שבלבו לא יהיה שום מקום
לספק ,אלא רק ודאי גמור ממש.
והנה מה שמשיג האדם בשכלו ע"פ השגת חושיו וחשבון מתמטי ,אינו נקרא 'שלו',
שהרי ההשגה נתונה היא לו ,ורק האמונה שהיא בנויה על בקשת האמת בסילוק
הנגיעות ,ועי"ז מבחין להכיר את הישרות שבלב ,זה נקרא שלו ,שהרי זה אצלו בבחירה,
שבחר לבקש את האמת הישרה.
והנה גילה לנו מהר"ל ז"ל דבר נורא ואיום .כי לעתיד לבוא בשעה שיגלה הקב"ה
את הגילויים הגדולים והנפלאים ,לא יתגלו לאדם אלא רק כשיעור שהאמינו כשהיו
בהסתר .וזהו ע"פ הנ"ל דאין לאדם זכות אלא במה שבוחר להאמין דהיינו 'שלו'.
223
