Page 100 - 6222

‫‪17‬‬

‫ָּפלי ֵסיידס‪ ,‬וושינגטון‬

‫בשעה שמטוסו של גבריאל המריא מעל מזרח הים התיכון‪ ,‬אווה‬
‫פרננדז ניגבה את דלפק הבר הקטן בבריסל ִמי ִדי‪ ,‬ביסטרו בלגי פופולרי‬
‫בשדירות מקארתור שבצפון־מערב וושינגטון‪ .‬אחרוני האורחים של‬
‫אותו ערב הלכו סוף־סוף‪ ,‬וחדר האוכל הצר היה נטוש פרט לראמון‬
‫שהריץ את שואב האבק בתנועה קצבית על השטיח‪ ,‬ולקלאודיה שערכה‬
‫את השולחנות לארוחת הצהריים של מחר‪ .‬שניהם הגיעו לאחרונה‬
‫מהונדורס — לקלאודיה היה מעמד חוקי‪ ,‬לראמון לא — ואיש מהם‬
‫לא ממש דיבר אנגלית‪ .‬כנ"ל לגבי רוב עובדי המטבח האחרים‪ .‬למרבה‬
‫המזל הנרי‪ ,‬הבעלים והשף הראשי של הביסטרו שנולד בבלגיה‪ ,‬ידע‬
‫מספיק ספרדית כדי להסביר מה הוא רוצה‪ ,‬וכך גם איווט‪ ,‬שותפתו‬

‫העסקית ואשתו‪ ,‬שהתברכה ביעילות חסרת רחמים‪.‬‬
‫איווט ניהלה את עסקי היומיום של המסעדה ושמרה בקנאות על‬
‫ספר ההזמנות‪ ,‬אבל אווה פרננדז — רזה‪ ,‬בלונדינית ומושכת להפליא‬
‫— היא שייצגה את המסעדה בפני הציבור‪ .‬לקוחותיה האמידים היו‬
‫אנשים בעלי מעמד בקרב אליטות השלטון של וושינגטון — עורכי‬
‫דין‪ ,‬לוביסטים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬שגרירים ואינטלקטואלים ממכוני המדיניות‬
‫וצוותי החשיבה הנחשבים ביותר בעיר‪ .‬רובם היו דמוקרטים ואנשי‬
‫שמאל‪ .‬הם היו גלובליסטים‪ ,‬שוחרי איכות הסביבה‪ ,‬בעד זכויות רבייה‪,‬‬
‫הגירה ללא הגבלה‪ ,‬מערכת בריאות אוניברסלית‪ ,‬פיקוח קשוח על נשק‬
‫והכנסה בסיסית מובטחת עבור מי שנמצאים בתחתית הסולם הכלכלי‪.‬‬