Page 97 - 6222
P. 97
האישה האחרת |97
וגם לא על הבקבוקים בארון התרופות .קלר לקח דוגמית מכל בקבוק,
ערך את הדוגמיות על הדלפק באמבטיה וצילם אותן מלמעלה ומלמטה.
ברחוב ממול ,בעמדת התצפית ,הוא הכניס את מספרי המרשם למאגר
המידע האינטרנטי לזיהוי גלולות.
"עכשיו אנחנו יודעים למה הוא הסוכן היחיד ב־ MI6שלא שותה
אלכוהול ",אמר לבון" .תופעות הלוואי יהרגו אותו".
לבון שיגר עדכון לשדירות שאול המלך ,וגבריאל בישר את הבשורה
לגרהם סימור בשיחת טלפון מאובטחת בשעת ערביים מאוחרת באותו
יום .ראש תחנת ה־ MI6בווינה סובל ממאניה־דיפרסיה ,מתמודד עם
חרדות ומתקשה לישון בלילה .אבל הייתה נקודת אור אחת .עד כה לא
נמצאה שום ראיה להיותו מרגל רוסי.
הם עקבו אחריו עוד שלושה ימים ולילות .או — כפי שאלי לבון תיאר
זאת מאוחר יותר ,וקלר הסכים איתו — הם השגיחו עליו .זאת הייתה
עוצמת השפעתם של שלושת הבקבוקים הלא מסומנים :בקבוק אמביאן,
בקבוק זנקס ובקבוק לית ֹו ּביד ,תרופה חזקה לייצוב מצב רוח .אפילו
לבון ,שהיה מציצן במקצועו והעביר את חייו בתיעוד חייהם הסודיים
של אחרים — חולשותיהם ,נקודות התורפה שלהם ,הרגעים הפרטיים של
חוסר שיקול דעת ,הבגידות — לא היה יכול להמשיך לראות באליסטר
יוז מטרה או מרגל רוסי פוטנציאלי בלבד .הוא היה נתון תחת חסותם,
והיה עליהם לדאוג לו ולשמור עליו מכל רע .הוא היה המטופל שלהם.
הוא לא היה סוכן המודיעין הראשון שסבל ממחלת נפש ,וגם לא
יהיה האחרון .היו כאלה שנכנסו למשחק עם הפרעות קיימות ,ואחרים
גילו שהמשחק עצמו הוא שגרם להם לחלות .אבל יוז הסתיר את
בעיותיו הרפואיות טוב יותר מרובם .קלר ולבון התקשו ליישב בין
האיש המטושטש מאמביאן שקם מתנודד מהמיטה בכל בוקר עם המרגל
המקצועי והמהוקצע שהגיח כמה דקות לאחר מכן משער הבניין ,מופת
לעידון וליעילות בריטיים .ובכל זאת אנשי המעקב הידקו את מסלולם
סביב יוז כשהתחקו אחר תנועותיו היומיומיות מפגישה לפגישה.
וכשהתקרב בצורה מסוכנת לחשמלית נוסעת בטבעת קרנטנר — משהו
בבלקברי שלו הסיח את דעתו — אלי לבון הוא שאחז במרפקו והזהיר
אותו ,בקול שקט ובגרמנית ,לשים לב לאן הוא הולך.
