Page 98 - 6222
P. 98
98דניאל סילבה|
"ואתה בטוח שהוא לא ראה אותך?" שאל גבריאל מעבר לקו
המאובטח.
"הסתובבתי לפני שהוא הרים את העיניים מהטלפון .לא הייתה לו
הזדמנות לראות את הפנים שלי בבירור".
"שברת את הקיר הרביעי בין איש מעקב ומטרה ".נימת תוכחה
נשמעה בקולו של גבריאל" .אסור לך לעשות את זה".
"מה הייתי אמור לעשות? לעמוד מהצד ולראות חשמלית דורסת
אותו?"
למחרת היה יום רביעי אפרורי ומדכדך אבל חמים יחסית .העננים
הנמוכים המטירו גשם ולא שלג .מצב רוחו של יוז תאם למזג האוויר.
הוא התמהמה לקום מהמיטה ,וכשבלע את הטבליות מארון התרופות,
הזנקס והליתוביד ,עשה זאת כאילו מישהו דחף אותן לגרונו בכוח.
כשהיה ברחוב מחוץ לבניין ,לפני שנכנס למושב האחורי של מכונית
השגרירות ,עצר ונשא את עיניו לחלונות של דירת התצפית ,אבל מלבד
זה היום התנהל בדיוק כמו שנים־עשר הימים שקדמו לו .הוא בילה
את שעות הבוקר בתוך השגרירות ,אכל ארוחת צהריים טובה עם פקיד
מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ,שתה קפה בקפה ס ֶּפרל עם
כתב מה"טלגרף" .הוא לא השאיר אחריו שום סימנים בגיר ,לא יצא
לשום הליכה ארוכה בפארק וינאי או ביער מבודד ,ולא הראה שום סימן
לניהול תקשורת אקראית .בקיצור ,הוא לא עשה דבר שרמז על קשר
בינו לבין שירות מודיעין עוין.
הוא נשאר בשגרירות עד שעה מאוחרת מהרגיל וחזר לדירתו בתשע
ורבע .בקושי היה לו זמן לעוף בקארי מהמיקרוגל ולשיחת טלפון חפוזה
לשפרדס בוש לפני שהלך למיטה .במיטה שלח יד לא לעבר הספר
אלא למחשב הנייד ,והזמין דרכו כרטיס טיסה וחדר מלון לשני לילות.
הטיסה הייתה 605של סקיי־וורק ,שצפויה לצאת מווינה בשתיים
בצהריים ביום שישי ולנחות בברן בשלוש וחצי זמן משוער .המלון
היה שוויצרהוף ,מהמשובחים שבמלונות ברן .הוא לא סיפר לאשתו על
הנסיעה המתוכננת .כמו כן ,הודה גרהם סימור בשיחת טלפון מאובטחת
עם גבריאל ,הוא לא דיווח על הנסיעה לתחנת וינה או לווקסהול קרוס.
"למה לא?" שאל גבריאל.
"אין חובה לדווח כל עוד הנסיעה היא מטעמים פרטיים".
