Page 92 - 6222
P. 92
92דניאל סילבה|
נחוץ .אם ה־ CIAהאמין ,כמו גבריאל ,שהרוסים חדרו ל־ ,MI6זה אומר
שמדובר באסון.
"מוריס הולך להעלות את ההאשמה באופן מפורש?" שאל סימור.
"לצערי ,אני לא יודעת .מה שכן ,הוא לא אחד שירכך את מה שיש
לו להגיד .אני כבר שמה לב לשינוי בטמפרטורה ביחסים שלי איתם.
העניינים מתחילים להתקרר .הרבה שתיקות ארוכות ומבטים אטומים.
אנחנו חייבים לענות לדאגות שלהם באופן ישיר וברור .אחרת הם
יתחילו לשמור לעצמם את יהלומי הכתר".
"ואם אגיד להם שאני שותף לדאגות שלהם?"
"זה נכון?" שאלה רבקה מאנינג.
סימור לגם מהקפה.
"אתה צריך לדעת שההתנקשות בהיתקליף גרמה לאמריקאים לבחון
מחדש את מה שהשתבש במקרה של גריבקוב .לבחון מקרוב ",הוסיפה
רבקה.
"זה יהיה טיפשי מצדם לא לעשות את זה ".ולאחר שתיקה סימור
הוסיף" ,וגם מצדנו".
"פתחת חקירה רשמית?"
"רבקה ,את יודעת שאני לא יכול בשום פנים —"
"ואני לא יכולה בשום פנים ואופן למלא את תפקידי כראש התחנה
בוושינגטון בלי לדעת את התשובה לשאלה הזאת .זה יעמיד אותי
במצב בלתי אפשרי ,וכל שארית האמון שהאמריקאים עדיין רוחשים
לי תתנדף".
זה היה טיעון הוגן" .בשלב זה ",אמר סימור בקול מדוד" ,לא נפתחה
שום חקירה רשמית".
התשובה הזו הייתה יצירת מופת של ערפול בירוקרטי פסיבי .זה לא
נעלם מעיניה של רבקה" .ומה לגבי חקירה לא רשמית?" שאלה.
סימור חיכה רגע לפני שענה" ,בואי נאמר שמתבצעים בירורים
מסוימים".
"בירורים?"
הוא הינהן.
"יש לך חשוד?"
"רבקה ,באמת ".אמר סימור בטון גוער.
