Page 90 - 6222
P. 90
90דניאל סילבה|
לא הפקידה את מושכות השלטון בידי אישה .את המורשת הזאת סימור
ישמח לשנות.
למרות הקשרים המשפחתיים ,תחנת וושינגטון הקפידה על אותם
נהלי בטיחות שחלו על כל תחנה אחרת בעולם ,בפרט בנוגע לשיחות
רגישות בין סוכנים בכירים .חדר הישיבות היה אטום למכשירי ציתות
אלקטרוניים .ספר תדרוך בכריכת עור נח על השולחן במקום הישיבה
של סימור .הספר הכיל את סדר היום לפגישה עם ראש ה־ CIAמוריס
פיין ,וכן תקצירי המדיניות הקיימת ,המטרות העתידיות והמבצעים
הנוכחיים .זה היה אחד המסמכים החשובים ביותר בעולם המודיעין
הגלובלי .מטה מוסקבה היה הורג בשביל להשיג אותו.
"חלב?" שאלה רבקה מאנינג.
"שחור".
"לא אופייני לך".
"הוראות מהרופא".
"לא משהו רציני ,אני מקווה".
"הכולסטרול שלי קצת גבוה .וגם לחץ הדם .אחת ההטבות הנלוות
למקצוע".
"אני הפסקתי לדאוג לבריאות שלי כבר מזמן .אם עברתי את בגדד,
אני יכולה לעבור הכול ".היא הושיטה לסימור את כוס הקפה .ואז הכינה
כוס לעצמה ועיוותה את פניה" .קפה בלי סיגריה .מה הטעם?"
"באמת כדאי לך להפסיק ,את יודעת .אם אני הצלחתי להפסיק ,כל
אחד יכול".
"גם מוריס אומר לי אותו הדבר".
"לא ידעתי שאתם פונים זה לזה בשמות פרטיים".
"הוא לא כזה נורא ,גרהם".
"הוא אידיאליסט ,וזה מרתיע אותי .מרגל צריך להיות חסר אמונה".
הוא עצר ,ואז הוסיף" ,כמוך ,רבקה".
"מוריס פיין הוא לא מרגל .הוא ראש סוכנות הביון המרכזית .יש
הבדל עצום בין השניים ".היא פתחה עותק משלה של ספר התדרוך.
"שנתחיל?"
סימור מעולם לא הטיל ספק במינוי החכם של רבקה מאנינג לתפקיד
בוושינגטון ,ולאחר שקיבל ממנה ארבעים וחמש דקות תדרוך ,ביטחונו
