Page 317 - 6222
P. 317

‫‪67‬‬

                 ‫שדירות ויסקונסין‪ ,‬וושינגטון‬

‫בתור תפאורה לס ֵצנת ריגול סטייל המלחמה הקרה‪ ,‬נעדרו ממנה‬
‫הסממנים החזותיים הרגילים‪ .‬לא היו חומות ולא נקודות ביקורת‪ ,‬לא‬
‫מגדלי שמירה ולא זרקורים; לא היה גשר של מרגלים‪ .‬היה רק סניף‬
‫של רשת בתי קפה פופולרית בטירוף‪ ,‬עם שלט ירוק־לבן שאי־אפשר‬
‫להימלט מפניו‪ .‬הסניף היה ממוקם בצד המערבי של שדירות ויסקונסין‪,‬‬
‫בקצה שורה של חנויות קטנות — מרפאה לחיות‪ ,‬מספרה‪ ,‬חייט בהזמנה‬
‫אישית‪ ,‬סנדלר‪ ,‬מספרה לחיות‪ ,‬ואחת המסעדות הצרפתיות המשובחות‬

                                                    ‫ביותר בוושינגטון‪.‬‬
‫בית הקפה היה בית העסק היחיד עם מגרש חניה משלו‪ .‬אווה חיכתה‬
‫במרכז המגרש שתי דקות תמימות עד שהתפנה לה מקום‪ .‬בפנים השתרך‬

             ‫תור מהקופה כמעט עד הדלת‪ .‬אז מה‪ ,‬היה לה זמן בשפע‪.‬‬
‫היא התעלמה מהוראותיו של האיש שהכירה בתור אלכס וסרקה את‬
‫סביבתה ביסודיות‪ .‬היו תשעה אנשים לפניה — אנשים לחוצים בדרך‬
‫לעבודה בבנייני משרדים במרכז העיר‪ ,‬שני לקוחות קבועים מהשכונה‬
‫לבושים בסווטשירט‪ ,‬ושלושה ילדים עוטים עניבות מפוספסות‬
‫של בית הספר הבריטי הבינלאומי‪ ,‬שהיה ממוקם בצד השני של‬
‫שדירות ויסקונסין‪ .‬חמישה־שישה לקוחות נוספים חיכו למשקאות‬
‫שלהם בקצה השני של הדלפק בצורת רי"ש‪ ,‬וארבעה אחרים קראו‬
‫עותקים של ה"וושינגטון פוסט" או "פוליטיקו" בשולחן משותף‪.‬‬
‫אף אחד מהם לא נראה לאווה כמו סוכן שטח מה־‪ FBI‬או משירותי‬
   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322