Page 358 - 6222
P. 358
358דניאל סילבה|
"אני יכול להראות לך את התמונה ,אם תרצי .יש לי גם את תעודת
הלידה שלך .את תעודת הלידה האמיתית שלך .זאת מבית החולים סנט
ג'ורג' בביירות ,שכתוב בה שמו של האבא האמיתי שלך".
"אף פעם לא אהבתי את השם מאנינג .אני מעדיפה את פילבי".
"הוא עשה לך דבר איום ונורא ,רבקה .לא הייתה לו זכות לגזול ממך
את חייך ולעשות לך שטיפת מוח כדי שתילחמי את המלחמות הישנות
שלו".
"אף אחד לא שטף את המוח לאף אחד .הערצתי את קים .כל מה
שעשיתי ,עשיתי בשבילו".
"ועכשיו זה נגמר .תזרקי את האקדח ",אמר גבריאל" ,ותני לי לקחת
אותך הביתה".
"מוסקבה היא הבית שלי ",הכריזה" .לכן אני מציעה עסקת חליפין.
אמסור לך בחזרה את הסוכנת שלך ,ואתה תסדר לי מעבר בטוח
לפדרציה הרוסית".
"מצטער ,רבקה ,אבל זאת עסקה שאני לא יכול לקבל".
"אם כך ,נראה לי שאני והסוכנת שלך נמות כאן יחד".
"לא אם אהרוג אותך קודם".
היא חייכה אליו חיוך מריר ומתנשא .החיוך של פילבי" .אתה לא
מסוגל להרוג אישה ,אלון .אחרת כבר היית עושה את זה".
היא צדקה .רבקה הייתה גבוהה מאווה בכמה סנטימטרים ועמדה
מאחוריה בשיפוע התלול של השביל .קודקוד ראשה היה חשוף ,קו הירי
זמין לכל דורש .הנהר זרם לרגליו .אט־אט ,באקדח שלוף ,הוא התקדם
במעלה השביל סמוך לשולי העצים .רבקה הסתובבה איתו ,ואקדחה
מכוון כל הזמן לצווארה של אווה.
עיניה נעו בחטף לבסיס הגזע של עץ השקמה" .מפתיע אותי שהוא
עדיין חי".
"הם חיים סביב מאתיים וחמישים שנה .הוא בטח היה כאן
כשהבריטים שרפו את הבית הלבן".
"עשיתי כמיטב יכולתי לגמור את העבודה ".מבט נוסף לעבר העץ.
"אתה חושב שהיא עדיין שם? המצלמה שגנבה אלף סודות אמריקאיים?"
"למה באת לחפש אותה כאן?"
"מסיבות סנטימנטליות .אתה מבין ,אין לי שום דבר שהיה שייך
