Page 354 - 6222
P. 354
354דניאל סילבה|
אותו למוסקבה ויעמידו אותו לדין על פשעים נגד הצאר וחבר מרעיו
הקלפטומנים בקרמלין.
הזמן שלוקח לבן תמותה רגיל למחוא כף...
אבל זה היה לפני זמן רב ,כשהוא היה נסיך האש ,מלאך הנקמות.
עדיף לו להנהן וללכת משם ולקוות שהם לא זיהו אותו .עדיף לו
לעזוב ללא נזק לכבודו ולגופו .יש לו אישה בבית ,וילדים .יש שירות
מודיעין שזקוק לניהולו ומדינה שזקוקה להגנתו .וישנה גם בתו של
קים פילבי ,צועדת לקראתו בשביל בינות לעצים .הוא עלה עליה
ותימרן אותה לחשוף את עצמה .ועכשיו היא צועדת היישר לזרועותיו.
לא ,חשב בלבו .הוא ימשיך את הסיפור עד הסוף .הוא יעזוב את
המקום עם רבקה מאנינג וייקח אותה בחזרה ללונדון על המטוס של
גרהם סימור.
הזמן שלוקח לבן תמותה רגיל למחוא כף...
רבקה קירטעה במורד השביל בנעלי העקב הגבוהות שלה .היא
מעדה וכמעט נפלה ,ובעודה מחזירה לעצמה שיווי משקל ,פגשו
עיניה בעיניו של גבריאל" .לא באתי בלבוש הולם ",הפטירה במבטא
הבריטי מהמעמד העליון שסיגלה לעצמה" .הייתי צריכה להביא מגפי
גשם".
היא נעצרה ברגליים כושלות — בתו של קים פילבי ,מפעל חייו של
סשה — בקושי שלושה מטרים מהנקודה שבה עמד גבריאל .הוא הרחיב
את חיוכו ואמר בצרפתית" ,חשבתי שזאת תהיי ַאת".
עיניה הצטמצמו בבלבול" .סליחה?" תהתה באנגלית .אבל גבריאל
ענה בצרפתית ,השפה הראשונה של רבקה .שפת ִאמה.
"זה מה שאבא שלך אמר לניקולס אליוט בביירות ,בשינוי נוסח קל.
וזה מה שאמא שלך אמרה לי בספרד בלילה שבו מצאנו אותה .היא
שולחת דרישת שלום ,אגב .היא מצטערת שהעניינים התגלגלו ככה".
רבקה מילמלה משהו ברוסית .משהו שגבריאל לא הבין .משהו
שגרם לאיש הקטן מהשניים לשלוח יד לאקדחו .גבריאל שלף ראשון
וירה בו פעמיים בפרצוף ,כפי שקונסטנטין קירוב נורה בווינה .האיש
הגדול יותר שמט את האת וניסה במאמץ לחלץ את האקדח מנרתיק
הירך שלו .גבריאל ירה גם בו .פעמיים .ישר בלב.
חלפו פחות משלוש שניות ,אבל בפרק הזמן הקצר הזה הספיקה
