Page 377 - 6222
P. 377

‫‪86‬‬

                            ‫כיכר איטון‪ ,‬לונדון‬

‫גבריאל טס ללונדון שלושה ימים לאחר מכן עם דרכון דיפלומטי‬
‫תחת שם מזויף‪ .‬יחידת אבטחה מהשגרירות קיבלה את פניו כשהגיע‬
‫לנמל התעופה הית'רו‪ ,‬וכן יחידת מעקב לא סמויה כלל מטעם‬
‫ענף ‪ A-4‬של ה־‪ .MI5‬במהלך הנסיעה למרכז לונדון הוא צילצל‬
‫לגרהם סימור וביקש להיפגש‪ .‬סימור הסכים לפגוש אותו בתשע‬
‫בערב בביתו שבכיכר איטון‪ .‬השעה המאוחרת רמזה שלא מסתמנת‬
‫באופק ארוחת ערב‪ ,‬וכך גם קבלת הפנים הצוננת מהלן סימור‪.‬‬
‫"הוא למעלה‪ ",‬הכריזה בקרירות‪" .‬אני מאמינה שאתה מכיר את‬

                                                               ‫הדרך‪".‬‬
‫כשגבריאל נכנס לחדר העבודה בקומה השנייה‪ ,‬סימור היה שקוע‬
‫בתוכנו של מסמך מסווג‪ .‬הוא סימן בו משהו בעט נובע ירוק של ַּפרקר‬
‫ומיהר לשמוט אותו לתוך תיק מנהלים כסוף קשיח‪ .‬גבריאל לא היה‬
‫מתפלא לגלות שסימור כבר נעל את כלי הכסף והחרסינה‪ .‬הוא לא קם‬
‫ולא הציע את ידו ללחיצה‪ .‬הוא גם לא הציע לעבור לחדר הביטחון‬
‫האישי שלו‪ .‬גבריאל הניח שזה לא נחוץ‪ .‬ל־‪ MI6‬לא נשארו עוד סודות‪.‬‬

                                ‫רבקה מאנינג מסרה את כולם לרוסים‪.‬‬
       ‫"תתכבד‪ ",‬אמר סימור במבט אדיש לעבר עגלת המשקאות‪.‬‬
‫"תודה‪ ,‬לא‪ ",‬השיב גבריאל והתיישב ללא הזמנה‪ .‬השתררה שתיקה‬
‫כבדה כעופרת‪ .‬פתאום הוא הצטער על בואו ללונדון‪ .‬הוא חשש שהנזק‬
‫למערכת היחסים ביניהם בלתי הפיך‪ .‬הוא נזכר בחמדה באחר הצהריים‬
   372   373   374   375   376   377   378   379   380   381   382