Page 378 - 6222
P. 378
378דניאל סילבה|
ההוא בוורמווד קוטג' ,כשהם סרקו יחד את המסמכים הישנים בחיפוש
אחר שם המאהבת של קים פילבי .אילו ידע גבריאל שהם עתידים להגיע
למצב כזה ,הוא היה לוחש את שמו של פילבי באוזנו של סימור ומתנער
מכל הסיפור.
"אתה מרוצה?" שאל סימור לבסוף.
"הילדים שלי בסדר ,ונראה שאשתי מחבבת אותי כרגע ",גבריאל
משך בכתפיו" .אז כן ,נראה לי שאני הכי מרוצה שאני יכול להיות".
"לא לזה התכוונתי".
"חבר טוב שלי נמצא תחת מתקפה בגלל משהו שלא קרה באשמתו.
אני חושש לשלומו".
"נשמע כמו משהו שקראתי פעם בכרטיס החלמה מהירה".
"נו באמת ,גרהם ,בוא לא נעשה את זה .עברנו יותר מדי ביחד ,אתה
ואני".
"ושוב אתה הגיבור ,ואני זה שנאלץ לנקות את הבלגן".
"אין שום גיבורים במצב כזה .כולם מפסידים".
"חוץ מהרוסים ".סימור ניגש לעגלה ומזג שלושה סנטימטרים של
ויסקי לתוך כוס" .קלר מוסר ד"ש ,אגב".
"מה שלומו?"
"לרוע המזל הרופאים אומרים שהוא ישרוד .הוא מסתובב חופשי עם
סוד חשוב מאוד בראש".
"יש לי תחושה שהסוד שלך שמור אצל כריסטופר קלר .מי עוד
יודע?"
"אף אחד חוץ מראש הממשלה".
"שלושה אנשים בסך הכול בממשלת הוד מלכותה ",ציין גבריאל.
"ארבעה ",אמר סימור" ,אם אתה מחשיב את נייג'ל וייטקומב ,שיש
לו מושג כללי די טוב".
"וגם את רבקה".
סימור לא ענה.
"היא מדברת?" שאל גבריאל.
"האישה האחרונה בעולם שאני רוצה לשמוע מדברת ",אמר סימור,
"היא רבקה מאנינג".
"אני הייתי רוצה להחליף איתה מילה".
