Page 383 - 6222
P. 383
האישה האחרת |383
"לא משנה ,אנחנו נחשוב על משהו".
החדר שאליו הובל גבריאל לבסוף לא היה בדיוק צינוק ,אבל ייתכן
שזה מה שהיה בעבר .הגישה אליו הייתה דרך סדרה ארוכה ופתלתלה
של מדרגות אבן מדיפות ריח לחלוחי של ביוב .קירות האבן המקוריים
היו מצופים בטון חלק .צבעו היה לבן כעצם — לבן ,חשב גבריאל ,כמו
הפואבלו בלנקו בגבעות אנדלוסיה .אורות התקרה האירו בעוצמה של
מנורת ניתוח והשמיעו זמזום חשמלי .מצלמות השקיפו מהפינות ,ושני
שומרים עמדו על המשמר בחדר המתנה מבעד לזגוגית חסינה של חלון
חד־כיווני.
השאירו לגבריאל כיסא צמוד לסורגי התא של רבקה .התא הכיל
מיטה צרה מוצעת בקפידה ושולחן קטן שעליו ערימות של רומנים
ישנים בכריכה רכה .היו גם כמה עיתונים; נראה שרבקה עקבה אחר
התקדמות הפרשה שלה .היא לבשה מכנסי קורדרוי רפויים וסוודר
סקוטי כבד כנגד הקור .היא נראתה קטנה יותר משנראתה בפעם
האחרונה שנפגשו ,ורזה מאוד ,כאילו פתחה בשביתת רעב כדי לזכות
בשחרור .פניה היו נטולי איפור ,ו ֹשערה היה פזור ,שמוט וחסר חיים.
גבריאל לא היה בטוח שכל זה מגיע לה .לפילבי אולי ,אבל לא לילדת
הבגידה.
לאחר רגע של היסוס מכוון נטל גבריאל באי־רצון את היד שהושיטה
לו מבעד לסורגים .כף ידה הייתה יבשה וגסה" .שב ,בבקשה ",הציעה
בחביבות ,וגבריאל — שוב בהיסוס — הושיב את עצמו על הכיסא .אחד
השומרים הביא לו תה .הוא היה חלבי ומתוק .הספל היה כבד להפליא.
"שום דבר בשבילך?" שאל.
"מותר לי רק בזמן הארוחות ".בכוונה או לא ,היא נטשה את המבטא
האנגלי .היא נראתה ונשמעה צרפתייה מאוד" .בעי ַני זה כלל מטופש,
אבל מה לעשות".
"אם זה מפריע לך —"
"לא ,בבקשה ",התעקשה" .זאת בטח הייתה נסיעה ארוכה .ואולי
לא ",הוסיפה" .אם לומר את האמת ,אין לי מושג איפה אני".
אם לומר את האמת...
גבריאל תהה אם היא מסוגלת לכך ,ואם היא בכלל יודעת להבחין
בין אמת לשקר.
