Page 386 - 6222
P. 386
386דניאל סילבה|
"אליסטר ואני עבדנו בתחנת בריסל .כפי שאתה מתאר לעצמך ,הייתי
נסערת מאוד .אבל אליסטר היה"...
"מרוצה מהחדשות?"
"מאושר".
"ואף פעם לא סלחת לו על זה?"
"איך יכולתי?"
"בטח שמת לב לגלולות כששכבת איתו".
"היה קשה לפספס אותן .אליסטר היה הרוס בבגדד .המצב החמיר
עוד יותר כשסיימתי את הקשר בינינו".
"אבל נשארתם חברים?"
"מקורבים ",הציעה.
"וכשנודע לך שהוא נוסע בסתר לשווייץ בלי לספר לווקסהול
קרוס?"
"תייקתי את המידע ושמרתי אותו לשעת הצורך".
"שעת הצורך הגיעה ",אמר גבריאל" ,כשוויווי גריבקוב ניסה לערוק
בניו יורק".
"ועוד איך".
"אז סיפרת לסשה על אליסטר ,וסשה תיכנן מבצע שייצור רושם
שהמאהב שלך לשעבר הוא החפרפרת".
"הבעיה נפתרה".
"לא לגמרי ",אמר גבריאל" .ידעת שהם מתכננים להרוג אותו?"
"זה לא משחק ילדים ,מסייה אלון .אתה יודע את זה יותר טוב
מכולם".
הדסק הבריטי במטה מוסקבה ,חשב גבריאל ,יימצא בידיים טובות
בקרוב; היא חסרת רחמים אפילו יותר מהם .לגבריאל היו עוד אלף
שאלות ,אבל פתאום הוא רק רצה ללכת משם .נראה שרבקה מאנינג
חשה שהוא חסר סבלנות .היא שיכלה את רגליה ,ניתקה אותן זו מזו ,ואז
העבירה את כף ידה במרץ על פסי מכנסי הקורדרוי שלה.
"תהיתי" — המבטא הבריטי חזר — "אם אוכל להטריח אותך".
"כבר עשית את זה".
פניה הקדירו בצער" .זכותך המלאה להיות סרקסטי ,אבל בבקשה
תשמע מה שיש לי להגיד".
