Page 388 - 6222
P. 388
388דניאל סילבה|
הוא קם בפתאומיות .ושוב ה ּושטה היד מבעד לסורגים .גבריאל
התעלם ממנה ,הקיש במפרק אצבעותיו על החלון החד־כיווני וחיכה
שהשומרים יפתחו את מנעול הדלת החיצונית.
"עשית טעות אחת בוושינגטון ",אמרה רבקה לאחר שמשכה בחזרה
את ידה.
"רק אחת?"
"היית צריך לנצל את ההזדמנות להרוג אותי".
"אשתי אמרה לי אותו הדבר".
"קוראים לה קיארה ".רבקה חייכה חיוך קר מאחורי סורגי הכלוב.
"תמסור לה ד"ש ממני".
השעה הייתה כמה דקות אחרי שתיים כשמטוס התובלה נחת בבסיס
חיל האוויר המלכותי נורתהולט שבפרוורי לונדון .נמל התעופה הית'רו
נמצא קילומטרים ספורים דרומה ,כך שגבריאל הגיע כשברשותו די
והותר זמן לתפוס את הטיסה של בריטיש איירווייז שיוצאת ב־16:45
לתל אביב .בניגוד למנהגו הוא הסכים לשתות כוס שמפניה לפני הטיסה.
הוא הרוויח אותה ביושר ,אמר לעצמו .ואז חשב על רבקה מאנינג
יושבת בכלוב ,ועל אליסטר יוז שוכב בארון קבורה ,ועל קונסטנטין
קירוב שרוע על מדרכה מושלגת בווינה ,והחזיר את הכוס לדיילת בלי
ללגום ממנה .כשהמטוס התקדם בשאון לאורך מסלול ההמראה ,טיפות
גשם זרמו על חלונו של גבריאל כמו דם בוורידים .כולם מפסידים ,חשב
בלבו כשצפה באנגליה שוקעת תחתיו .כולם חוץ מהרוסים.
