Page 387 - 6222
P. 387
האישה האחרת |387
בניד ראש קל הזמין אותה גבריאל להמשיך.
"אמא שלי"...
"כן?"
"היא בסדר?"
"היא חיה לבד בהרי אנדלוסיה קרוב לארבעים שנה .מה נראה לך?"
"מה המצב הבריאותי שלה?"
"בעיות לב".
"סימפטום נפוץ בקרב נשים שהכירו את אבא שלי".
"גם בקרב גברים".
"נראה לי שנוצרה ביניכם שפה משותפת".
"הפגישה שלנו הכילה מעט מאוד נעימ ּות".
"אבל היא סיפרה לך עלי —"
"כן ",אמר גבריאל והעיף מבט באחת המצלמות" .היא סיפרה לי".
רבקה החלה שוב לשפשף את מכנסיה בכף ידה" .ת־ת־תהיתי ",היא
גימגמה" ,אם תוכל להחליף איתה מילה ב־ב־בשמי".
"לפני כמה דקות חתמתי על נייר שמצהיר ,בין השאר ,שלא אמסור
שום הודעה ממך לעולם החיצון".
"לממשלת בריטניה אין שום סמכות עליך .אתה יכול לעשות מה
שתבחר".
"אני בוחר לא לעשות את זה .חוץ מזה ",הוסיף גבריאל" ,ה־SVR
יכול למסור את הדואר שלך בשבילך".
"אמא שלי מתעבת אותם".
"זאת זכותה".
דממה השתררה ביניהם .רק זמזום האורות נשמע .הוא מרט את
עצביו של גבריאל.
"אתה חושב ",אמרה רבקה לבסוף" ,שאולי היא ת־ת־תרצה ...אחרי
שאשתקע במוסקבה"...
"תצטרכי לשאול אותה בעצמך".
"אני שואלת אותך".
"היא לא סבלה מספיק?"
"שתינו סבלנו".
בגללו ,חשב גבריאל.
