Page 393 - 6222
P. 393
האישה האחרת |393
"קשה לי לראות אותה ככה .בשבילי היא תמיד תהיה הילדה הקטנה
שהכרתי בפריז".
"היא השתנתה מאוד".
"באמת? אני לא בטוחה ".היא הביטה בו .אפילו לאורם האדום של
הנרות ,עיניו היו ירוקות מאוד" .דיברת איתה?"
"פעמיים".
"היא הזכירה אותי?"
"כמובן".
לבה של שרלוט החל לפרפר .הגלולות שלה ...היא הייתה זקוקה
לגלולות שלה" .למה היא לא ניסתה ליצור איתי קשר?"
"היא פחדה".
"ממה?"
"מהתשובה שלך".
היא נשאה את עיניה אל הפסל" .אם למישהו יש סיבה לפחד ,מסייה
אלון ,זו אני .ויתרתי על הילדה שלי והרשיתי לקים ולסשה להפוך אותה
ליצור הזה שראיתי יושב ליד הצאר".
"זה היה לפני המון זמן".
"בשבילי כן ,אבל לא בשביל רבקה ".שרלוט חצתה את אולם התווך
והתקרבה למזבח" .יצא לך פעם לבלות זמן בכנסיות קתוליות?"
"יותר משאת מתארת לעצמך".
"אתה מאמין באלוהים ,מסייה אלון?"
"לפעמים ",ענה.
"אני לא ",אמרה שרלוט והפנתה אליו את גבה" .אבל תמיד אהבתי
כנסיות .אני אוהבת במיוחד את הריח .ריח הקטורת והנרות ושעוות
הדבורים .כמו ריח של"...
"כמו של מה ,מדאם בטנקור?"
היא לא העזה לענות ,לא אחרי מה שעשתה" .כמה זמן יעבור לפני
שאשמע ממנה?" שאלה כעבור רגע ,אבל כשהסתובבה גילתה שהכנסייה
ריקה .מחילה ,חשבה בלבה כשיצאה לכיכר .ריח של מחילה.
